בש"פ 7968/95

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה של עבירות סמים, ובפרט הקמת מפעל סמים באמסטרדם לייצור והפצה של MDMA, הידוע גם בשם "אקסטזי". המערער, יחד עם שלושה נוספים, הואשמו בקשירת קשר לביצוע עבירות אלה והוחזק במעצר עד תום הליכי המשפט. בערעור הוגש ערעור על החלטת המעצר, ונקבע כי שחרורו של המערער בתנאים מגבילים בשל עברו הנקי והיעדר חשש להמשך פעילותו העבריינית. בנוסף, הוטלה בספק פרשנותו של סעיף 21א(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, לפיה מעצר צריך להתבצע רק אם נשקפת סכנה לשלום הציבור. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי אין לשנות את הפרשנות הנוכחית, הרואה בחומרת העבירה עצמה עילה למעצר, שכן מעשיו של המערער היוו סכנה חמורה לשלום הציבור. דעת הרוב קבעה כי המעצר מוצדק בהתחשב באופי העבירות ובצורך להגן על שלום הציבור. כמו כן, בית המשפט הכיר בפוטנציאל של הארכת ההליכים המשפטיים, אך הדגיש כי תקופת המעצר לא תעלה על שנה, כאשר הארכות מעצר אפשריות עד שלושה חודשים בכל פעם ורק אם הדבר מוצדק מטעמים אינטנסיביים. הדבר מבטיח כי המעצר ייבחן מחדש באופן קבוע. לפיכך, נדחה הערעור על שחרורו של המערער. ההחלטה, מיום 29.12.95, אישרה את צו המעצר של בית המשפט המחוזי.