ע"פ 70/80

תקציר

בית המשפט העליון אישר את הרשעתו וגזר דינו של מערער שהואשם בעבירות מס לפי סעיפים 220(1) ו-220(2) לפקודת מס הכנסה בגין השמטת הכנסה במתכוון ומסירת רישומים כוזבים לרשויות המס לצורך התחמקות מתשלום מס. בית המשפט מצא ראיות מספיקות לכוונת המערער, ודחה את הטענות לרשלנות ובורות מחמת אנאלפביתיות והיעדר רישום. המונח "הכנסה", כהגדרתו בפקודה, התפרש כהכנסה ברוטו ולא רווח נקי כפי שנטען על ידי ההגנה. בית המשפט גם דחה את הטענה כי תיקונים לפקודה שינו את הגדרת ההכנסה, ואישר כי היא מתייחסת לסך ההכנסה ברוטו ממקורות מוגדרים. בנוסף, שקל בית המשפט את חומרת העונש, לרבות קנס ומאסר, ומצא אותו ראוי בהתחשב בהכנסות הנסתרות הניכרות ובהתנהגותו המתחמקת של המערער בחקירות. הקנס היה מוצדק בהתבסס על ההכנסה החייבת שהושמטה, ותקופת המאסר הייתה סבירה בהשוואה לעונשים הרגילים לעברייני מס. השופט לוין והשופטת בן-פורת הסכימו עם ההחלטה, והדגישו את הראיות המשמעותיות להעלמת מס מכוונת.