עמש"מ 13321-12-12

תקציר

המדינה ביקשה הארכת מועד כדי לשקול הגשת ערעור על פסק דין של בית דין משמעתי. הבקשה נדחתה. פסק הדין של בית הדין המשמעתי, שניתן ביום 21.6.2012, הרשיע את המשיב – ככל הנראה עובד ציבור – בעבירות משמעת אך לא בהטרדה מינית, כמפורט בדעת הרוב (אישום 1), והרשיע אותו פה אחד בעבירות משמעת של הטרדה מינית בהתאם להליך המשמעתי שהוגש (אישומים שניים ושלושה). על המשיב הוטלו מספר עונשים, בהם נזיפה חמורה, פיטורים מיידיים ופסילה ממשרד הבריאות ומשירות המדינה למשך חמש שנים. בקשת המדינה להארכה הוגשה יום לפני המועד האחרון. המדינה טענה כי מדובר בתיק נרחב והתיק הועבר לפרקליטות רק ב-25 בדצמבר 2012, יומיים לפני בקשת ההארכה, בשל תקלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי למדינה יש חמישה חודשים לדון בערעור ולא סיפק הסבר ממשי לעיכוב או למהות התקלה. זאת ועוד, נציבות שירות המדינה הייתה מודעת לערעורו של המערער כבר ביום 10.12.2012. בית המשפט הדגיש את הצורך לכבד את זכותו של הנאשם לצפות לסיום ההליכים והדגיש את חוסר השוויון ביחסי הכוחות בין הפרט למדינה במשפט הפלילי. לפיכך, בקשות ההארכה של המדינה מטופלות בזהירות והן חריגות. במקרה זה, המדינה לא סיפקה נימוק חריג המצדיק את הארכת המועד, והבקשה נדחתה. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ביום 31.12.2012.