ת"א 1081/04

תקציר

פסק הדין דן באירוע שהתרחש ב-5 באפריל 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, תקופה אלימה בתולדות ישראל. זכותה של מדינת ישראל, כמדינה ריבונית, להגן על עצמה מפני פיגועי טרור ולנקוט צעדי לחימה יזומים למניעת פגיעה עתידית. מדובר בפעולת "סיכול ממוקד" נגד בכיר בארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי בחברון, דיאב אא רחים אא שוויקי, שהיה מעורב בגיוס ואימון מחבלים. היה מידע מודיעיני שהצביע על כך שהוא מתכנן פיגוע התאבדות. פעולה זו נחשבת ל"מעשה מלחמה", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הנזיקין האזרחיים, ולפיכך נופלת תחת הפטור מאחריות המדינה בנזיקין לנזקים הנובעים ממעשים אלה. בית המשפט מכיר בקושי להגדיר פעולות מלחמה בהקשר המודרני של הטרור, השונה באופן מהותי מלוחמה מסורתית. לפיכך, פעולת המדינה, שמטרתה למנוע פיגועי טרור נוספים, אינה נתפסת כפעולת שיטור אלא כפעולה מלחמתית, הפוטרת את המדינה מאחריות נזיקית. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי הפעולה התנהלה באופן מידתי, בהתחשב בנסיבות, והקריטריונים של המשפט הבינלאומי אינם מוצאים את הפעולה הצבאית בלתי סבירה. טענת התובע, למרבה הצער, אינה נתמכת בהוראות דיני העונשין, ולא ניתן לבודד את האירוע מההקשר הרחב יותר של הלחימה. לפיכך, התביעה נדחית, אם כי בית המשפט מזדהה עם נזקיו החמורים של התובע. פסק הדין יכול להתפרסם, אך עם מגבלות מסוימות על מידע רגיש.