ב"ל 41129-06-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **עובדות בסיסיות והליכים קודמים:** התיק עוסק בתביעתו של חנן מלכה, עובד בזק משנת 2010 בתפקיד כבלר תשתיות, להכרה בפגיעה בכתף וביד שמאל כמחלת מקצוע או כתוצאה ממיקרוטראומה. התביעה להכרה נדחתה תחילה על ידי המוסד לביטוח לאומי, והוגשה תביעה זו לבית הדין האזורי לעבודה ירושלים. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם תנאי עבודתו של התובע מקיימים את הדרישות העובדתיות למחלת מקצוע (לפי פריט 26 לחלק א' או פריט 14 לחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי) או לכל הפחות לעילת המיקרוטראומה. **הליכי הוכחות וחילוקי דעות:** במהלך ישיבת ההוכחות, העידו התובע ועובד נוסף מבזק, מר יעקב שלום. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, הסכים להעביר את הטיפול בפגימה ביד שמאל למינוי יועץ רפואי, אך התנגד לגבי הפגימה בכתף שמאל. בהמשך, המוסד לביטוח לאומי טען כי קיימת תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה ביד שמאל, אך לא בכתף שמאל, ובהמשך אף טען כי לא קיים ליקוי מאובחן בידיו של התובע. התובע חלק על עמדה זו. עקב חוסר הסכמה, התיק הועבר להגשת סיכומים. **העקרונות המשפטיים הנידונים:** 1. **הגדרת "פגיעה בעבודה":** סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. הפסיקה מבחינה בין השניים, כאשר מחלת מקצוע כוללת מחלות המפורטות בתקנות הביטוח הלאומי (תוספת שנייה), ואילו תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שאירע עקב העבודה. 2. **דרישות להוכחת מחלת מקצוע:** בית הדין הארצי לעבודה (בעב"ל 62348-09-19) קבע כי להוכחת מחלת מקצוע יש להוכיח שלושה יסודות: * המחלה מוכרת כמחלת מקצוע לפי התוספת השנייה לתקנות. * המבוטח חלה במחלה בעת שהייתה קבועה כמחלת מקצוע. * קיים קשר סיבתי בין העבודה למחלה (תקנה 46 לתקנות). * על המבוטח נטל הוכחת ההיבטים הרפואיים והעובדתיים. 3. **פירוט הפריטים הרלוונטיים בתוספת השנייה:** * **פריט 26 לחלק א':** דלקות של גידים, תיקיותיהם או מקומות חיבור שרירים לעצמות בכף היד או במרפק, כתוצאה מ"עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות". * **פריט 14 לחלק ב':** מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים כתוצאה מ"עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים". 4. **עילת המיקרוטראומה – פיתוח פסיקתי:** עילת המיקרוטראומה אינה מוגדרת בחוק באופן מפורש, אלא מהווה "יציר הפסיקה". היא נועדה למלא פערים ולהכיר בפגיעות שאינן עומדות בהגדרות של תאונת עבודה או מחלת מקצוע, אך נגרמו באופן הדרגתי עקב תנאי עבודה. זוהי "פיקציה משפטית" להבטחת פיצוי. 5. **דרישות להוכחת עילת המיקרוטראומה:** הפסיקה קבעה שלושה יסודות להוכחת עילת המיקרוטראומה (עב"ל 57714-11-12): * **תשתית עובדתית:** ביצוע תנועות חוזרות ונשנות. * **קשר סיבתי:** הוכחת קשר סיבתי בין התנועות לליקוי הגופני. * **מנגנון הפגיעה:** קביעה כי כל תנועה גרמה לפגיעה זעירה המצטברת לנזק. * לאחר הוכחת התשתית העובדתית, התייחסות התיק ליועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי ומנגנון הפגיעה. 6. **מהות התנועות החוזרות בעילת המיקרוטראומה:** הפסיקה הדגישה כי נדרש "רצף אירועים חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה" (עב"ל 15870-01-17). התדירות אינה חייבת להיות רציפה לחלוטין, אך יש להראות "תכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר". כמו כן, הפסיקה מדגישה כי לא ניתן "ללקט ולצבור תנועות שונות המבוצעות לאורך יום העבודה" (עב"ל 11841-09-19). **ניתוח בית הדין את עבודת התובע:** בית הדין בחן את מגוון משימותיו של התובע, תוך שהוא מבחין בין תיאורים ראשוניים שניתנו בתצהירים לעומת העדויות שנשמעו בבית הדין, דבר שהקשה על בית הדין להגיע לחקר האמת. * **העמסה ופריקת ציוד:** בית הדין קבע כי לא הוכחה תשתית עובדתית מספקת לתנועות חוזרות ונשנות המקימות זכאות למיקרוטראומה, ובפרט לא הוכח שהיו הרמות מעל גובה הכתף באופן קבוע. כן צוין כי לא ניתן לצבור תנועות שונות שנעשו לאורך יום העבודה. * **השחלת כבלים בגובים (בורות תקשורת):** בית הדין מצא כי פעולות הדחיפה והמשיכה של ה"סטלבנד" (חוט משיכה) בגובים, בין אם כיד אחת או שתיים, ובמצב של התכופפות או שכיבה על הבטן, מהוות תנועות חוזרות ונשנות. בית הדין העריך כי פעולה זו בוצעה יומיים בשבוע, בממוצע 3-2 שעות שבועיות, באופן לא רצוף. * **השחלת כבלים על גבי עמודים:** פעולה זו, הכוללת הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים, משיכה של כבלים במשקל עשרות קילוגרמים, ושימוש ברצ'ט (מתיחה), הוערכה אף היא כפעולה חוזרת ונשנית, שבוצעה יומיים בשבוע, בממוצע 3-2 שעות שבועיות, באופן לא רצוף. בית הדין הדגיש כי זוהי עבודה מאומצת. * **חיבור כבלים בארונות תקשורת:** פעולה זו, הכוללת משיכה וחיבור של עשרות או מאות כבלים, לעיתים מעל גובה הכתפיים, הוערכה כמתבצעת כ-3-2 שעות בשבוע באופן לא רצוף. * **חיבור כבל תקשורת בתעלות רשת:** פעולה זו, הדורשת הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים וחיבור כבל בתעלות, הוערכה גם היא כ-3-2 שעות בשבוע, באופן לא רצוף. * **שימוש בכלים רוטטים:** בית הדין דחה את הטענה לשימוש משמעותי בכלים רוטטים, וקבע כי השימוש בו היה זניח ולא היווה את עיקר עבודתו של התובע. לפיכך, לא קמה תשתית מספקת לזכאות מכוח פריט 14 לחלק ב' (מחלות כתוצאה מכלים רוטטים) או מכוח עילת המיקרוטראומה בהיבט זה. **מסקנות בית הדין וההחלטה:** 1. **תשתית עובדתית מוכחת:** בית הדין קבע כי התובע הצליח להוכיח קיומה של תשתית עובדתית מספקת לכך שתנאי עבודתו כוללים תנועות חוזרות ונשנות, הן בהקשר של פריט 26 לחלק א' (תנועות חד-גוניות ורציפות) והן בהקשר של עילת המיקרוטראומה. * **עבור הכתף והיד השמאלית:** בית הדין מצא כי התובע הניח תשתית עובדתית מספקת להעברת עניינו ליועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי של הפגיעה בכתף שמאל, וזאת לאור הפעולות שבוצעו מעל גובה הכתפיים, גם בעבודות הגובים. * **עבור היד השמאלית:** בית הדין הפנה להסכמת הנתבע לגבי קיום תשתית עובדתית ביד שמאל, אך הדגיש כי טענת הנתבע לגבי העדר ליקוי מאובחן ביד אינה רלוונטית בשלב זה של הדיון, המחייב בחינת התשתית העובדתית בלבד, ולאחר מכן תתבצע בחינה רפואית. 2. **היבטים רפואיים:** בית הדין קבע כי המשימה העומדת בפניו כעת היא בחינת התשתית העובדתית, והבחינה הרפואית תיעשה על ידי מומחה. 3. **החלטה:** לאור קביעת קיום תשתית עובדתית מספקת, בית הדין החליט למנות מומחה אורתופד לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לפגימות בכתף שמאל וביד שמאל. בית הדין פירט את העובדות הרלוונטיות שיעמדו בפני המומחה, וכן התמונות שהוצגו, והותיר לצדדים פרק זמן להביע עמדתם לגבי פרטי מינוי המומחה. **חידושים והדגשים בפסק הדין:** * **הדגשת ההבחנה בין תצהיר לעדות:** בית הדין שם דגש על הפערים בין תיאורי העבודה בתצהיר לבין העדות בבית הדין, דבר המשקף את החשיבות של הצגת תמונה מלאה וברורה של תנאי העבודה כבר בשלבים המוקדמים של ההליך. * **הפרדה בין בחינת התשתית העובדתית לבחינה רפואית:** פסק הדין מבהיר את תהליך הדיון המשפטי: ראשית, נבחנת קיומה של תשתית עובדתית מספקת (הפעולות, התדירות, העומס) אשר יכולה, *עקרונית*, להוביל להכרה. רק לאחר מכן, אם נמצאה תשתית כזו, ממונים מומחים רפואיים לבחינת הקשר הסיבתי וההיבטים הרפואיים. * **חידוד לגבי עילת המיקרוטראומה:** פסק הדין חוזר ומדגיש את הדרישה ל"תנועות חוזרות ונשנות", "משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה", ומזהיר מפני "ליקוט" של פעולות שונות. עם זאת, הוא מכיר בכך שגם פעולות שאינן רציפות לחלוטין, אך מתבצעות בממוצע שעות שבועיות לאורך שנים, יכולות לבסס תשתית. * **הכרה בעבודה מעל גובה הכתפיים כרלוונטית לכתף:** בית הדין קבע כי גם פעולות שבוצעו מעל גובה הכתפיים, כפי שתיאר התובע, מהוות תשתית עובדתית מספקת להעברת עניינו למומחה בתחום פגיעות הכתף. * **יישום פסיקה קיימת:** בית הדין ביסס את החלטתו על עקרונות ופסיקות קיימות, תוך שהוא מיישם אותן לנסיבות המקרה הקונקרטי. הוא גם מבחין בין המקרה הנוכחי למקרים אחרים אליהם הפנו הצדדים, תוך הדגשת ההבדלים העובדתיים.