ע"א 3190/15

תקציר

הערעור במקרה זה נדחה, בעיקר בשל התיישנות. חלקת האדמה שבמחלוקת נבדקה לראשונה ב-27 באפריל 1956, ובשנת 1962 נרשמה כחלק מהחלקה הסופית על שם המדינה. המערערים הגישו תביעה לתיקון הרישום בשנת 1996, בטענה כי החלקה נרשמה בטעות או במרמה על ידי המדינה. עם זאת, תקופת ההתיישנות החלה בשנת 1962, מה שהפך את התביעה משנת 1996 לבלתי מועדת, שכן היא עברה אפילו תקופת התיישנות נדיבה של 25 שנה. המערערים טענו להארכת תקופת ההתיישנות, בטענה לאי ידיעת הליכי הפשרה, אך טענה זו הופרכה על ידי ראיות המצביעות על כך שהמנוח היה צריך להיות מודע לרישום. יתר על כן, בית המשפט התייחס לגופה של התביעה, בקובעו כי הרישום לאחר הסדר הפשרה שולל זכויות קודמות ויוצר "לוח חלק". טיעונים המבוססים על ירושה ובעלות ארוכת שנים לא הספיקו כדי לערער על סופיות הרישום של המדינה. עוד הבהיר בית המשפט כי כל טעות לכאורה של פקיד ההסדר אינה עולה כדי תרמית על פי החוק. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪.