עפ"ג 13897-07-11

תקציר

בפסק דין זה הורשעו שני משיבים בתקיפתו בנסיבות מחמירות של שומר אתר בנייה, יוסף אבו סבית, לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. התקיפה הותירה את סאביט עם אף שבור וחבורות. התקיפה אירעה בשנת 2007, כאשר שני המשיבים, שהיו בשנות העשרה המאוחרות לחייהם, ניגשו לסביט במהלך עבודתו וביקשו לראות את זהותו, לכאורה באמתלה של בדיקה אם הוא שוהה בלתי חוקי. כאשר סבית ניגש לקחת את תעודת הזהות שלו, תקפו אותו המשיבים. בית משפט קמא הרשיע את המשיב מס' 1, שוטר מג"ב באותה עת, וגזר עליו שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 ₪ ופיצוי בסך 5,000 ₪ לנפגע. הרשעתו של המשיב מס' 2 בוטלה, ונגזרו עליו 200 שעות עבודות שירות, שכר טרחה בסך 3,000 ₪ ושנת מאסר על תנאי. החלטת בית הדין שלא להרשיע את המשיב מס' 2 התבססה על עברו הנקי, על הבעת החרטה שלו ועל הפגיעה הפוטנציאלית בסיכוייו התעסוקתיים. שני המשיבים ערערו על גזר דינם. המשיב מס' 1 טען כי יש לבטל את הרשעתו, ואילו המשיב מס' 2 טען כי אין להחמיר בעונשו. בתוך כך, ביקשה המדינה להטיל על שני המשיבים עונשי מאסר משמעותיים יותר, בנוסף לקנסות ודמי פיצויים. הערעורים נשמעו יחד. ערכאת הערעור החליטה לדחות את ערעורו של המשיב מס' 1 ולקבל את ערעור המדינה נגדו. הוא נידון לשישה חודשי מאסר, בנוסף לעונשים האחרים שהטיל בית משפט קמא, שניתן היה לריצוי באמצעות עבודות שירות אם אושר על ידי הממונה על עבודות ציבוריות. אשר למשיב מס' 2, קיבל בית המשפט את ערעור המדינה והרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו. מאחר שכבר ריצה את מרבית שעות עבודות השירות, גזר עליו בית המשפט מאסר עבודות שירות, אם יאושר, בנוסף לפיצוי שהוטל עליו בעבר וקנס בסך 1,000 ₪, בדומה למשיב מס' 1. השופטים הדגישו את חומרת התנהלות המשיבים, תיארו את מעשיהם כבזיים והדגישו את הצורך בגינוי. הם ציינו כי גזרי הדין המקוריים לא עמדו בדרישות הגמול העונשי ולא שיקפו את חומרת השימוש לרעה של המשיבים בכוח ובסמכות. ההחלטה הסתיימה באישור חשיבות השוויון בפני החוק והכבוד ההדדי, הסובלנות וערכי היסוד של חברה מתוקנת.