ב"ל 71118-12-24

תקציר

ב"ל 71118-12-24, בנימין סידון נ' המוסד לביטוח לאומי, בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, 12 בינואר 2026 **ניתוח משפטי** **השאלה המשפטית המרכזית:** האם התובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה החל מחודש יוני 2024, או שמא הוא וגרושתו, גב' אובי-אהובה ברנד (להלן: "אובי"), נחשבים לידועים בציבור, באופן שאינו מאפשר לתובע לעמוד בתנאי תקנה 7(2)(א) לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982 (להלן: "התקנות")? **רקע עובדתי רלוונטי:** * התובע, יליד 1959, אב לשני ילדים בגירים. * בשנת 1995 הואשם בהרצת מניות והגיע להסדר טיעון. * התובע מצוי בקשיים כלכליים חמורים, עם חובות של מאות מיליוני שקלים ותיקי הוצאה לפועל. * התובע וגרושתו, אובי, התגרשו בשנת 1998. * ביום 29.8.2007 נחתם הסכם בין התובע לאובי, לפיו ניתנה לתובע רשות זמנית להתגורר בחדר בדירה בה תתגורר אובי עם ילדיהם, בכפוף לתנאים מסוימים, לרבות האפשרות לדרוש ממנו לפנות את הדירה בכל עת. * ביום 4.2.2013 נחתם הסכם נוסף בין הצדדים, שלא הוגש לתיק. * ביום 9.9.2015 ניתן תוקף של פסק דין להסכם נוסף שנחתם בין הצדדים בבית משפט לענייני משפחה. * התובע אינו עובד החל מאוקטובר 2023. **טענות הצדדים:** * **התובע:** טוען כי הנתבע פעל בניגוד לדין. הוא מתגורר חלק מהזמן אצל גרושתו וחלק מהזמן אצל אחותו, אינו מנהל משק בית משותף עם גרושתו, מתגורר בחדרים נפרדים, נותר ללא אמצעים, ללא דירה בבעלותו ועם חובות רבים. בנוסף, טוען שהחוקר פעל בחוסר תום לב. * **הנתבע:** טוען שהחלטתו כדין. לטענתו, התובע וגרושתו הם ידועים בציבור, כפי שעולה מטופס התביעה בו ציין התובע כי אובי היא "ידועתו בציבור" החל מתאריך 1.7.2007. הנתבע טוען כי לאורך השנים התובע ובת זוגו מנהלים משק בית משותף וכי התובע מתגורר אצל בת זוגו את מרבית הימים בשבוע. אין אישורים אובייקטיביים לעדר חיים משותפים, והם חוסים תחת הגדרת ידועים בציבור לפי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, התשי"א-1951. **מסגרת נורמטיבית:** 1. **תקנה 7(א)(2) לתקנות הבטחת הכנסה:** קובעת כי זכאות לגמלה של אחד מבני הזוג אינה מותנית בקיום תנאי זכאות גם אצל בן הזוג, כל עוד מתקיים אחד מהתנאים הבאים: * בני הזוג חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת, אינם מכלכלים זה את זה תקופה של 30 ימים רצופים לפחות, ומתקיים אחד מהתנאים הבאים: * (א) בן הזוג הגיש לבית משפט או לבית דין תביעה למזונות ופעל בסבירות לאפשר דיון בתובענה, וכל עוד לא נפסקו מזונות. * (ב) אחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות ואין לו הכנסה אחרת. * (ג) הם חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת 12 חודשים רצופים לפחות. 2. **הגדרת "בני זוג" ו"ידועים בציבור" בחוק הבטחת הכנסה:** * החוק רואה בתא המשפחתי יחידה משקית משותפת, כאשר המימד הכלכלי והשיתוף הכלכלי הם הדומיננטיים (עב"ל (ארצי) 10368-06-15 סלמי אלזיאדנה). * המבחן לקביעת מעמד "ידועים בציבור" הוא מבחן כפול: קיום חיי משפחה (מערכת יחסים אינטימית, רגשית, המעידה על קשירת גורל) וניהול משק בית משותף, לא מתוך צורך אישי בלבד, אלא כפועל יוצא של חיי משפחה משותפים (עב"ל (ארצי) 28455-04-11; ע"ע (ארצי) 513/06). * היסודות העיקריים ליחסי זוגיות הם: קיום משפחה כבני זוג, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף (עב"ל (ארצי) 21302-03-16). 3. **הלכת המגורים המשותפים:** * מגורים תחת קורת גג אחת אינם תנאי הכרחי לקיום משק בית משותף (בג"ץ 8882/17), אך הם מקימים חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף (ע"ע (ארצי) 4247-12-15). * היעדר שיתוף מלא או תרומה כלכלית חלקית של אחד מבני הזוג אינם מכריעים את הכף בשאלת הידועים בציבור (עב"ל (ארצי) 29360-09-21; עב"ל (ארצי) 22238-03-17). **דיון והכרעה:** בית הדין דחה את התביעה. להלן עיקרי נימוקי ההחלטה: 1. **סתירות ואי-קוהרנטיות בהצהרות התובע:** * **כתובות מגורים:** התובע סיפק מידע סותר לגבי כתובות המגורים שלו. בטופס אבטלה ציין כתובת אחת (של אובי), ואילו בתביעת הבטחת הכנסה ציין שתי כתובות (של אובי ושל אחותו, סוזי). הסברו של התובע, כי מילא את הטפסים באופן שונה (מול פקידה לעומת מחשב), לא היה משכנע. בית הדין הדגיש כי זכות לאבטלה אינה מושפעת מהמצב המשפחתי, בעוד שתביעת הבטחת הכנסה כן. * **מעמד אובי:** התובע נדרש להסביר מדוע בטופס התביעה ציין כי יש לו בת זוג משנת 2007. תשובתו כי "לא הייתה לי בת זוג בשנת 2007" נסתרה, בין היתר, בכך שאישר שכתובתה של אובי נרשמה לצד כתובתו כדירקטור. נחתם הסכם ב-2007, מה שמעלה תהיות אם אינם זוג. * **הצהרות כוזבות:** בית הדין קבע כי הצהרות התובע נמסרו בהתאם למטרותיו בהליך, ולאו דווקא בהתאם למציאות. הדבר נחשב לחומרה. 2. **מגורים משותפים ומשק בית משותף:** * **גרסאות סותרות:** בית הדין מצא סתירות רבות בגרסאות התובע בנוגע למספר הכתובות בהן הוא לן, ובפרט באשר למספר הפעמים שהוא לן אצל אובי ואצל אחותו. התובע סיפק גרסאות שונות, לא עקביות, לגבי שגרת מגוריו. * **הסכם 2007:** חתימת ההסכם ב-2007, לפיו אובי מאפשרת לתובע להתגורר בדירתה, מעלה תהיות אם אינם זוג. * **הסכם 2013:** אי-הצגת הסכם 2013 וחוסר ההסבר המשכנע לגביו, נזקף לחובת התובע. * **חלוקה לחדרים ואגפים:** אף אם התובע ואובי גרים בחדרים או אגפים נפרדים, הדבר אינו מעיד בהכרח על העדר משק בית משותף. * **סירוב לביקור פתע:** סירוב התובע, גרושתו ואחותו לאפשר ביקור פתע של חוקר הנתבע בביתם, וסירובו של התובע ללכת עם החוקר לבדיקה במקום, נזקפו לחובת התובע, שכן הדבר מעורר חשד כי יש משהו להסתיר. * **השתתפות בניהול הבית:** טענות התובע לגבי אופי השתתפותו בבית (כביסה, קניות, טיפול בילדים) היו לא עקביות. אף אם הדבר מוגבל, בית הדין התרשם כי בפועל התובע ואובי ניהלו משק בית משותף, כאשר כל אחד תורם בדרכו. * **היחסים עם אובי:** טענות אובי כי היא עושה לתובע "חסד" מתוך רחמים לא שכנעו את בית הדין. 3. **קשר זוגי וכבילת גורל:** * **שימוש ברכב:** התובע עושה שימוש ברכב שבחזקת אובי, וסיפק הסברים לא עקביים לגבי כך. * **נסיעות לחו"ל:** התובע ואובי המשיכו לצאת לחו"ל יחד, גם לאחר הטענה על פקיעת יחסים זוגיים. אף שהתובע ניסה לטעון כי מדובר בנסיעות עבודה או עם קבוצות חברים, טענותיו לא היו משכנעות, וסתרו חלק מהצהרותיו. * **האינטרס הכלכלי:** התובע אישר כי יש לו אינטרס כלכלי במגורים בדירתה של אובי, וכי היחסים ביניהם טובים. **החלטה:** בית הדין קבע כי התובע ואובי, על אף גירושיהם ועל אף שינויים מסוימים באורחות חייהם, בתקופה הרלוונטית לתביעה, התגוררו תחת קורת גג אחת וקיימו משק בית משותף. בית הדין התרשם כי השניים קשרו את גורלם זה בזה, ולפיכך יש לראותם כידועים בציבור. התנהלותם כידועים בציבור סבירה יותר מאשר האפשרות כי מגוריהם המשותפים נובעים מחסד בלבד. **לפיכך, נדחתה התביעה.** **חידושים משפטיים/עקרונות מרכזיים:** * **פרשנות גמישה של "מגורים תחת קורת גג אחת":** בית הדין מדגיש כי אף שניתן לטעון למגורים בחדרים נפרדים או אגפים שונים, הדבר אינו מבטל אוטומטית את האפשרות של משק בית משותף או קיום יחסי ידועים בציבור. * **החשיבות של עקביות והיעדר סתירות:** במיוחד בהליכים הנוגעים לזכאות לגמלאות, בית הדין מקדיש משקל רב לעקביות בהצהרות התובע, ומעלה חשד כאשר ישנן סתירות מהותיות או שינויים בגרסאות. * **השפעת מטרות התביעה על מהימנות:** בית הדין נוטה לבחון את הצהרות התובע לאור המטרה שהוא מבקש להשיג באמצעות ההליך המשפטי. * **ההשלכות של סירוב לשיתוף פעולה:** סירוב התובע ובני משפחתו לאפשר בדיקה ישירה של מצב המגורים על ידי חוקר הנתבע, נתפס כפעולה המעידה על העדר תום לב או על קיום עובדות שיש להסתירן. * **מבחן הידועים בציבור - מבחן הוליסטי:** בית הדין בוחן את מכלול הנסיבות, כולל היבטים כלכליים, מגורים, שיתוף בפעילויות יומיומיות, ונסיעות משותפות, על מנת לקבוע את אופי הקשר, גם אם הצדדים מצהירים רשמית על גירושין.