בג"צ 9518/16

תקציר

העותרים ביקשו מבית המשפט להתערב בפעולות הרשות המחוקקת והמבצעת ולהורות על ביטול הוראות חוק והחלטות ממשלה בעניין החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית. השאלה המרכזית הייתה האם הממשלה רשאית להאציל את סמכויותיה לחטיבה להתיישבות. בעתירה נטען כי הסדר האצלת הסמכויות מנוגד לחוק יסוד: הממשלה ופוגע באופן בלתי מידתי בזכותה החוקתית של האוכלוסייה הערבית לכבוד ולשוויון בישראל. עוד טענו כי נפלו פגמים מהותיים בתהליך קבלת החלטת הממשלה. המשיבים טענו כי הכנסת מוסמכת להתיר לממשלה להאציל את סמכויותיה לחטיבה להתיישבות, וכי אין פגיעה בזכות החוקתית לכבוד ולשוויון של האוכלוסייה הערבית בישראל, שכן לא גובשה התשתית העובדתית הנדרשת להכרעה בעניין זה. בית המשפט קבע כי התיקון לחוק אינו משנה או פוגע בהוראות חוק-יסוד: הממשלה, ולפיכך הכנסת רשאית להסמיך את הממשלה להאציל את סמכויותיה, בהתחשב בהליך האימוץ ובאופייה של החטיבה להתיישבות. היקפה וטיבן של הסמכויות המואצלות לא סתרו את הוראות סעיף 1 לחוק היסוד, שהגדיר את הממשלה כרשות המבצעת של המדינה, שכן הן לא כללו את ליבת הסמכויות השלטוניות. עוד קבע בית המשפט כי החלטת הממשלה אינה חורגת ממתחם הסבירות או המידתיות, שכן אופן ההאצלה הושאר לשיקול דעתה של הממשלה על פי דין. כמו כן, ההחלטה התבססה על הסדרים מקדימים ומדיניות שנקבעו בחקיקה ראשית. באשר לפגיעה הנטענת בזכות החוקתית לכבוד ולשוויון, ציין בית המשפט כי הזכות לשוויון חלה על הציבור הערבי בתחום זכויות הקבוצה. עם זאת, מאחר שהסדרי האצלת הכוח טרם יושמו, לא היה בסיס עובדתי לקבוע את פגיעתם בזכויות האדם. בית המשפט שמר את טענות העותרים בדבר שוויון למבחן היישום. בית המשפט גם לא מצא פגמים בהליך קבלת החלטת הממשלה וקבע כי ההחלטה, שהתקבלה בעקבות התיקון לחוק, אינה מהווה הסדרים מקדימים. לסיכום, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בתיקון החוק או בהחלטת הממשלה ולכן דחה את העתירות, בכפוף להערות בדבר חובות פקידי הממשלה והחטיבה להתיישבות.