בש"א 8835/05

תקציר

המשיבים הגישו תביעה נגד המבקשים בגין אירוע שהתרחש בשנת 2002 בבית לחם, בו נהרגו שני בני משפחה ונפצעו פיזית ונפשית שישה בני משפחה נוספים. המבקשים ביקשו לדחות את התביעה בנימוק שהיא הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. כמו כן ביקשו המבקשים הארכה של המועד האחרון להגשת התביעה. בית המשפט שקל את טענות המבקשים כי תקופת ההתיישנות בת השנתיים הקבועה בסעיף 5א לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), החלה על תביעות הנובעות מפעולות צה"ל בשטחים, היא מפלה וכי יש להחיל במקומה את הוראות ההתיישנות הכלליות. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו וציין כי סעיף 5א חל על כל נפגע, ללא קשר למקום מגוריו, וכי התיישנות מקוצרת כזו מקובלת במשפט הישראלי. בית המשפט דחה גם את טענת המשיבים כי חקירת האירוע על ידי המבקשים מהווה הודאה בחבות, שכן לא נמצאה כל ראיה לכך בתיעוד. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המשיבים לא הוכיחו היעדר הזדמנות סבירה להגיש את התביעה במסגרת תקופת ההתיישנות. בקשת המשיבים להארכה נדחתה, והתביעה נדחתה בשל תום תקופת ההתיישנות. בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.