בע"מ 4047/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של מחלוקת משפטית ממושכת בין בני זוג גרושים בנוגע לחלוקת קצבת הפנסיה לאחר גירושיהם. בפסק הדין המקורי, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, נקבע כי בשל גילו המתקדם של המבקשת ומצבה הרפואי, סיכוייה להשתלב בשוק העבודה קלושים, ולפיכך זכאית המשיבה ל-25% בלבד מקצבת הפנסיה המשותפת שלה. עם זאת, בית המשפט המחוזי בחיפה הפך החלטה זו לאחר שהמשיב ערער, בטענה כי למבקש יכולת השתכרות וכי מהראיות שהוצגו עולה כי הוא עבד באופן קבוע. בית המשפט המחוזי קבע כי על המשיב לקבל מחצית מקצבת הפנסיה, לפי חוק יחסי ממון. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, אך שופט בית המשפט העליון דחה את בקשתם, בנימוק שהתיק אינו מעורר שאלה כללית החורגת מתחום האינטרסים של הצדדים וכי השוני בתוצאות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי אינו מצדיק דיון שיפוטי שלישי. השופט גם היסס לקבל את עמדתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין להתחשב בנישואין שניים בעת חלוקת המשאבים. תחת זאת, הם הציעו לצדדים להגיע להסכמה הדדית בנושא, תוך התוויית שני פתרונות אפשריים: הסמכת בית המשפט להכריע לפי חוק בתי המשפט או התאמת חלקו של המשיב בקצבת הפנסיה בהתאם לגיל המבקש. השופט נתן לצדדים ארכה עד 30 ביוני להסכים על פתרון, כאשר למשיב יש עד 10 ביולי להגיב לבקשה אם לא תושג הסכמה.