ת"פ 1142-07-10

תקציר

שלושה נאשמים הורשעו, על סמך הודאותיהם, בייבוא סמים לישראל ממצרים ובהסתננות. סעיפי האישום הוגשו בעקבות הסדר טיעון שתיקן את כתב האישום המקורי, אך לא הסתפק בעונש. כל נאשם היה אמור לקבל פיצוי כספי עבור הובלת הסמים. הם נתפסו על ידי חיילי צה"ל כשעל גבם 19.1 ק"ג של סמי קנבוס מסוכנים בעת שחדרו דרך פרצה בגדר הגבול. במהלך מעצרם נורה למוות אחד השותפים הבלתי מזוהים בידי חיילי צה"ל, ונאשם 3 נפצע. השופט שקל את טענות התביעה והסנגור בקביעת העונשים. הפרקליטות הדגישה את הסכנות הטמונות בסיכון הביטחוני של הסתננות ואת הנזק החברתי הכרוך ביבוא סמים, וביקשה עונש חמור שיהווה גורם מרתיע. הסנגור הדגיש את גילם הצעיר של הנאשמים, את תפקידם כשליחים ואת רישומיהם הנקיים (למעט נאשם 3, לו הרשעה קודמת בגין הסתננות). בא כוחו של נאשם 3 הדגיש אף הוא את מצבו הרפואי של מרשו בעקבות הירי. בסופו של דבר קבע השופט כי כל אחד מהנאשמים ירצה ארבע שנות מאסר, שנתיים ושישה חודשים על תנאי, בתנאי שלא יבצעו עבירות נוספות לפי פקודת הסמים המסוכנים או חוק הכניסה לישראל. השופט גם קבע כי יש להשמיד את הסמים, והעניק לזכות הערעור של הנאשמים בתוך 45 יום. גזר הדין הוחזר למעצרם של הנאשמים ב-26.6.10.