ת"פ 8222/05

תקציר

הנאשם, תושב מצרים, הואשם במספר עבירות הקשורות להברחת סמים וחציית גבול בלתי חוקית. תיק התביעה התבסס על ראיות נסיבתיות, כולל עדויות של עדי ראייה ועקבות שנותרו בזירת הפשע. עדי תביעה מרכזיים כללו אנשי צבא שארבו לשתי דמויות שחצו את הגבול מישראל לירדן, וגששים שהתחקו אחר עקבותיהן של אותן שתי דמויות שחצו חזרה לישראל מירדן כמה ימים לאחר מכן. בסופו של דבר עצרו הגששים את הנאשם ואדם נוסף, תראבין, סמוך לגבול ישראל עם ירדן. השניים נראו רצים לעבר רכב אזרחי, ואחד מהם, שזוהה כנאשם, ביקש מים. נהג הרכב, מפקד צבאי בשם מאהר, זיהה מאוחר יותר את הנאשם כאחד האנשים בהם נתקל. תראבין הוביל את השלטונות לשני שקים שהכילו כמות גדולה של הרואין, שנתפסו. ההגנה טענה כי אין ראיות לקשירת קשר בין הנאשם לבין טראבין, וכי גרסת התביעה התבססה על ראיות נסיבתיות שלא קשרו את הנאשם לעבירות. בנוסף, ההגנה טענה לכשלי חקירה, לרבות היעדר מסדר זיהוי ובדיקות פורנזיות. בית המשפט הרשיע את הנאשם בכל סעיפי האישום, לרבות קשירת קשר לביצוע פשע, הסתננות, יציאה וכניסה לישראל שלא כדין וייבוא סם מסוכן. השופט קיבל את הראיות הנסיבתיות של התביעה כמספיקות כדי להרשיע את הנאשם מעבר לספק סביר. השופט ציין כי עדותו של הנאשם הייתה כללית וחסרת אמינות, בעוד שעדי התביעה היו מהימנים בדרך כלל. יתר על כן, השופט קבע כי ניתן להסיק את קיומה של קשירת קשר ואת חלקו של הנאשם בה מנסיבות העבירות. הנאשם הורשע בעבירות הקשורות למעברי גבול בלתי חוקיים וייבוא סמים. עם זאת, השופט קבע כי האישום של כניסה בלתי חוקית לישראל הוא מיותר, שכן הוא כבר מכוסה על ידי האישום של שהייה בלתי חוקית במדינה.