בש"פ 1495/17

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור ולהותיר על כנו את מעצרו של המשיב בשל המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, כפי שעולה מהאישומים ומעברו הפלילי. ההחלטה מתקבלת לאחר הליך בחינה דו-שלבי המבוסס על סעיף 22ב(א) לחוק המעצרים, כאשר בשלב הראשון נבחן האם חלופת מעצר כלשהי יכולה להפחית את הסיכון הנשקף מהנאשם. בית המשפט מצא כי לא קיימת חלופה כזו למשיב, נוכח חומרת סעיפי האישום, הכוללים ניסיון להבריח קוקאין במשקל 7 ק"ג, לצד עברו בעבירות סמים, איומים והפרעה לשוטר. עברו הפלילי של המשיב ועיסוקו המתמשך בפעילות בעייתית מדגישים את הסיכון לעבירה חוזרת, המתווסף לעונש מאסר על תנאי נגדו שלא הרתיע מהמשך ההתנהלות העבריינית. פיקוח אלקטרוני נמצא בלתי מתאים, במיוחד לעבירות סמים, לפי חוק המעצרים. שירות המבחן אף המליץ שלא לשחררו בשל הסיכון להמשך הפעילות העבריינית. למרות שהועלו טענות לאכיפה בררנית, בית המשפט קבע כי בדרך כלל יש להתייחס אליהן במהלך ההליך העיקרי, ולא בדיוני מעצר. בהתחשב בשיקולים אלה ובהיעדר טעמים משכנעים לסטות מהמלצתו השלילית של שירות המבחן, לא מצא בית המשפט הצדקה לשחרר את המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני. לפיכך, על המשיב להישאר במעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים.