ת"א 51798-11-18

תקציר

התובעת, שטענה כי היא נותנת שירותים פיננסיים, תבעה את הנתבע בגין ארבעה שיקים דחויים שניתנו לצד שלישי, אברהם גורי, אשר נסחרו לאחר מכן לתובע. התובעת ביקשה לבצע את השיקים בסך 130,150 ₪. הנתבע התנגד בטענה כי השיקים הושגו במרמה ובמרמה וכי התובע לא היה מחזיק בבוא העת, שכן השיקים נמסרו לגורי כשיקים ריקים והושלמו על ידי התובע, כך שהוא מודע לכך שהם לא נמסרו לו. בית המשפט בחן את נסיבות המקרה ומצא כי עדותו של התובע אינה אמינה, כי הוא לא היה מחזיק בבוא העת וכי העסקה הייתה בלתי חוקית. נפסק כי טענת התובע כי נתן תמורה לשיקים אינה נתמכת ואינה עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות. יתר על כן, התובעת לא עמדה בדרישות חוק אשראי הוגן, אשר הפכו את העסקה לבלתי חוקית. בסיכומו של דבר, השופט מצא כי הנתבע נפל קורבן לתרמית, והורה על מחיקת התביעה, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות לטובת הנתבע.