הפ"ב 49447-06-19

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לסכסוך בין שתי חברות הקשורות בהסכם זיכיון ארוך טווח. הסכם זה מתווה את פתרון המחלוקות באמצעות מספר מנגנונים. ראשית, יש מינוי מהנדס או מומחה בלתי תלוי שהחלטותיו מחייבות ונוגעות לנושאים הנדסיים כמו תאריכים, כמויות וכו'. שנית, ההסכם קובע כי כל מחלוקת שלא הוכרעה באופן סופי על ידי המומחה תיושב באמצעות בוררות. המומחה נתפס כבעל סמכות רחבה יותר בעניינים הקשורים להכנת התקציב לפי סעיף אחד, ואילו סעיף אחר מגביל את תפקידו לעניינים הנדסיים. בית המשפט, במקרה זה, מתבקש להכריע בסמכותו של המומחה ולפסוק בצו מניעה זמני האוסר על המשך הליכי בוררות. המבקש טוען כי המומחה נעדר את הסמכות לדון במחלוקת הנוכחית, הסובבת סביב פרטים ושיטות חשבונאיות. המשיב, לעומת זאת, חולק על כך ורוצה שהבוררות תימשך. בית המשפט מכיר במורכבות קביעת סמכותו של המומחה בשלב זה ובפוטנציאל בזבוז המשאבים אם הבוררות תימשך ללא הכרעה מוקדמת בעניין זה. הם מכירים ברצון להימנע מהתדיינות משפטית מיותרת ויקרה וביתרונות של פתרון מהיר. כפשרה, בית המשפט מאריך את צו המניעה הזמני עד למועד שנקבע, ונותן לצדדים זמן להתכונן לבוררות ולהפנות את נושא הסמכות להכרעת הבוררים. בדרך זו, יש סיכוי לפתרון מהיר ויעיל של הסכסוך, תוך הקפדה על התחשבות בסיכויי ההצלחה של המבקש בתביעה. לבסוף, השופט קובע כי לא יידרשו ערבויות או ערבויות מהמבקש, בשל מערכת היחסים והחוזה הקיימת בין הצדדים, ומעודד אותם להודיע לבית המשפט על כל התקדמות במינוי הבורר השלישי. ההחלטה מתקבלת ללא צו בדבר הוצאות, וצו המניעה הזמני יעמוד בתוקפו עד למועד הנקוב, שלאחריו יוכל המומחה להמשיך בעבודתו.