ע"א 6392/23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר חלקית תביעה של חברה בשם סריפלקס נגד עובדיה בגין גניבת טובין. הערעור מתייחס לתקופה שבה נפסק פיצוי, ולהוצאות שנפסקו לסריפלקס. סריפלקס ביקשה להטיל עיקולים זמניים על נכסיו של אחד המשיבים, מנשה עובדיה, שהלך לעולמו, עד להגשת הערעור. קצין השיפוט סיכם את התיק שהגישה סריפלקס, שעסק בקנוניה בת שני עשורים לגנוב מהחברה על ידי עובדיה ולקוח. סריפלקס הצליחה להוכיח את הגניבה במשפט, מה שהוביל לפסק דין לטובתה. עם זאת, הפיצוי שנפסק היה נמוך משמעותית מהסכום הנתבע, בשל קשיים בהוכחת מלוא היקף הנזק. בית המשפט המחוזי גם הפחית את ההוצאות שנפסקו לסריפלקס. קצין השיפוט קבע כי יש להותיר את העיקולים על נכסיו של עובדיה על כנם, למעט חשבון אחד שהיה פטור לבקשת הצדדים המשותפת. החלטה זו התבססה על המסקנה כי לסריפלקס היה סיכוי סביר להצליח בערעורה, שכן היה מקום לטענתה בדבר נזק ראייתי, ומאזן הנוחות העדיף את סריפלקס. הקצין ציין כי המשיבים יכולים לבקש הסרה חלקית של עיקולים על נכסים בשווי הפיצויים הנתבעים בערעור, ובכך לעודד את הצדדים להגיע להסכמה בעניין. הוצאות בסך 5,000 ₪ נפסקו לסריפלקס בגין הבקשה.