דב"ע נה/186-3

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור שהגיש עובד על העברתו לתפקיד אחר בשירות המדינה. המערער טען כי ההעברה פוגעת בזכויותיו לפי חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. עם זאת, בית הדין מצא כי חוקים אלה אינם מקנים לעובדים את הזכות לעבוד בתפקיד מסוים או להיות מוגנים מפני העברות. בית המשפט קבע כי ההעברה הייתה חוקית ומבוססת על תום לב, בהתחשב בהתנהגותו המפריעה של המערער כלפי עמיתיו לעבודה ובצורך להגן על כבודם. הודגש כי על העובדים מוטלת האחריות לדווח על הפרות טוהר המידות, אך אסור להם להתנהג כמו בלשים ולשבש את מקום העבודה. פסק הדין אישר מחדש את זכותו של המעסיק לנהל את מפעלו ולהעביר עובדים, דבר שלא היה שנוי במחלוקת במקרה זה. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי זכויות היסוד הן יחסיות וניתנות להגבלה, ובמקרה זה זכותו של המערער לכבוד גוברת על זכויות עמיתיו. מאחר שהרחקתו של המערער לא הייתה פיטורים, גם הטענות בדבר פגיעה בפרנסתו ובמשלח ידו היו חסרות שחר. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם את הוצאות המשיב. השופט מיבלום הסכים עם פסק הדין והדגיש את חשיבות תום הלב ביחסי העבודה ואת המבחן האובייקטיבי של התחשבות סבירה בזולת.