ת"א 2236-11-21

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי שני הצדדים פעלו בחוסר תום לב ושלל מבית המשפט ראיות חשובות שהיו יכולות לסייע בהגעה למסקנה עובדתית על סמך מכלול הראיות הקיימות. התובע לא הציג את הראיה הטובה ביותר האפשרית – מסמך ההמחאה המקורי – אשר יכול היה לסייע בהוכחת טענתו בדבר גובה ההמחאה. הנתבע לא הצליח להוכיח את טענות ההגנה שלו, לרבות זיוף, ועמד ברף הראיות הגבוה יותר הנדרש לטענה כזו. עם זאת, טענות הנתבע הצליחו לערער את התשתית הראייתית של התובע למלוא הסכום הנתבע. בית המשפט מצא כי הוכחה התחייבותו של הנתבע ביחס לסכום ההודאה בסך 61,626.70 ₪. לפיכך, התביעה התקבלה בחלקה, והנתבע חויב לשלם סכום זה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עורך דין, ולהשיב את שכר טרחת התביעה. התובעת, מצידה, חויבה להשיב את כל הסכומים שנגבו לצד שלישי, אשר חויב אף הוא לשלם את הוצאות הנתבעת. פסק דין זה חל גם על צד שלישי, שניתנה לו הודעה ולא הופיע. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 10.7.2023.