רע"א 2715/13

תקציר

במקרה זה, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את בקשתם להציג ראיות חדשות לאחר סגירת שלב ההוכחות במשפט. המבקש טען לבעלות על 11 חלקות קרקע על בסיס ייפוי כוח בלתי חוזר של אביו המנוח, שרכושו הוקנה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים. המחלוקת התמקדה בפיצויים לפי חוק נכסי נפקדים, ובפרט בהערכות שווי שונות של נכסים. במהלך המשפט הציגו הצדדים הערכות, והיה מעורב בכך שמאי שמונה על ידי בית המשפט. לאחר סיום שלב ההוכחות, ביקש המבקש להציג שומה מתיק אחר, אשר התגלתה במקרה ונחשבה רלוונטית. בית משפט קמא דחה זאת מחמת סופיות פרוצדורלית. בערעור שהגיש המבקש נטען כי הראיות חיוניות לגילוי האמת ולא היו ידועות קודם לכן. המשיבים התנגדו, בטענה כי מתקיימים כללים פרוצדורליים והראיות הנוספות לא ישפיעו באופן מכריע על התוצאות, וציינו כי כל שומת מקרקעין חייבת להיות פרטנית. ערכאת הערעור הכירה באיזון שבין טוהר המידות הפרוצדורלי לבין גילוי האמת, והכירה בחריגים מזדמנים לכללים הפרוצדורליים. בית המשפט מצא כי השווי הפוטנציאלי של חוות הדעת החדשה עולה על השיבושים הפרוצדורליים, במיוחד לאור העובדה שנושא הליבה של התיק היה הערכת שווי הקרקע. משכך, קיבלה ערכאת הערעור את הערעור, אפשרה את הראיות החדשות והעבירה את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים, מבלי להטיל הוצאות.