ע"א 25062-10-16

תקציר

ערכאת הערעור החליטה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי בתיק זה בשל חוסר עקביות מסוים בראיות שהוצגו. ראשית, קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערערת קיבלה מכתב מסוים מהמשיב מיום 14.12.06 אינה סבירה, שכן הוא נשלח לכתובת חריגה ואין כל הוכחה לקבלתו. שנית, בית המשפט המחוזי לא הכריע בנקודה מכרעת באשר למועד הגשת תעודת הבטיחות המתוקנת למשיב, חרף הראיות המספיקות להגשתה באוגוסט 2007 ולא בנובמבר 2007 כפי שטען המשיב. על יסוד ממצאים אלה, הגיע ערכאת הערעור למסקנה כי המשיב התרשל בטיפול בבקשת המערער לחידוש רישיון וגרם למערער נזק כספי. כן מצא בית המשפט את המערערת רשלנית בכך שלא בחנה את תעודת הבטיחות ודאגה להתקדמות בקשתה, וייחסה לה 30% אשם תורם. כל אחד מהמשיבים חייב כעת במערערת בשיעור של 35% מהנזקים, ביחד ולחוד, בתוספת הוצאות משפט. סכום הנזק מתקבל כ-200,000 ₪, כנטען על ידי המערערת, והימנעותם של המשיבים מלערער על סכום זה או לספק חישובים חלופיים פועלת לטובת המערערת. לפיכך, על המשיבים לשלם למערערת 140,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 20.4.14, ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ כל אחד בתוך 30 יום.