ת"א 34646-07-11

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הסכם מכר שנחתם בין התובעים, אשר רכשו דירה מהחברה הקבלנית הנתבעת. הדירה נמסרה באיחור, ועם ליקויי בנייה שונים ואי התאמות לעומת הסכם המכר. התובעים תבעו את הנתבעת, בדרישה לשינוי ההסכם ולפיצוי בגין עיכובים, ליקויי בנייה, עוגמת נפש וחיובים נוספים. הנתבע טען כי הדירה נמסרה בתוך תקופת החסד הנקובה בהסכם, וכי טענות אחרות אינן תקפות. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הדירה נמסרה באיחור של 26 יום, מעבר לתקופת החסד המקורית אך בתוך תקופת החסד המוארכת. לפיכך, התובעים היו זכאים לפיצוי בגין האיחור. באשר לליקויי בנייה, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה והורה לנתבעת לשלם לתובעים 74,672 ₪ בתוספת מע"מ ועוד 25% עבור קבלן מזדמן, בסך כולל של 89,672 ₪. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת בעניין פריטים משודרגים, וקבע כי הנתבעת פטורה מאחריות על פי ההסכם. גם תביעת התובעים להחזר כספי של פריטים שהובטחו אך לא הותקנו נדחתה מאחר שלא הוכחה, והתובע הצהיר כי הסדיר את החשבון עם הנתבעת. בית המשפט פסק לתובעים סך של 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וקבע כי התנהלות הנתבעת חצתה את רף הסבירות. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. הסכום הכולל, 114,672 ש"ח, היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יחול עליו חיובים נוספים כחוק.