ת"א 710/09

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה לזכות אופציה בהסכם שכירות משנת 1965. החלטת הדירקטוריון הבלתי חתומה שהציגה התובעת, שלכאורה העניקה להם זכות כזו, לא אומתה וסותרת על ידי ראיות אחרות. התנהלותו של התובע, שברשותו מסמכים אחרים שסתרו את ההחלטה אך נמנע מלהציגם, ובמקום זאת רשם בחשאי הערות אזהרה על סמך המסמך הבלתי פתור, נחשבה לחוסר תום לב. בית המשפט גם הטיל ספק בהסתמכותה של התובעת על טופס מס המציין את זכות האופציה, שכן הוא סותר את כל המסמכים החתומים והרשמיים האחרים, ומולא על ידי עורך דינו של התובע באותה עת. בסיכומו של דבר, התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, והתביעה נדחתה, תוך פסיקת הוצאות לנתבע. ההחלטה מדגישה את אופיו השוויוני של הסעד ההצהרתי, ואת הצורך של התובעים לפנות לבית המשפט בידיים נקיות ולהציג את כל העובדות והמסמכים הרלוונטיים.