ת"א 5869-08-07

תקציר

המחלוקת בין המדינה לבין מגדל כפר שיתופי להתיישבות בע"מ נוגעת להפקה ולאספקה של מים בשנים 1994-1998 ונסובה סביב שלושה נושאים מרכזיים: מכסת המים שהוקצתה למגדל, חישוב תשלום מיוחד על בסיס מכסה זו וחישוב יתרת היטל או מענק. בעוד המדינה דרשה ממגדל לשלם 3,326,336.50 ש"ח היטלי איזון, מגדל טענה מנגד כי היא חייבת למדינה 552,852 שקל במענקי איזון. בית המשפט התייחס תחילה לסוגיית הסמכות, וקבע כי הימנעותה של מגדל מלערער על רישיונות הייצור, היטלי האיזון או התשלומים המיוחדים אינה מונעת ממנה להתגונן בתביעה או להגיש תביעה שכנגד, שכן היא פנתה לרשויות הרלוונטיות וניהלה משא ומתן ממושך. לגופו של עניין, מצא בית המשפט כי היטלי האיזון ומענקי האיזון אינם קשורים זה בזה ויש לחשב אותם באופן עצמאי. היא גם קבעה את כמות המים המתאימה לשימוש בחישובים, תוך אימוץ הכמות שהוצגה על ידי המדינה ונרשמה על ידי מגדל, שייצגה את כמות המים שהופקה ולא סופקה. באשר לעלות המים, דחה בית המשפט את חישוביהם הן של רו"ח המדינה והן של עד מגדל, ובחר להסתמך על הנתונים שהוצגו במאזנים השנתיים של מגדל. בעקבות זאת קבע בית המשפט כי על מגדל לשלם למדינה אגרה מיוחדת בסך 1,305,960.51 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. לגבי ההיטלים או המענקים המאזנים הורה בית המשפט למדינה לערוך חישוב המבוסס על נתוני העלות וכמות המים שקבעה, כאשר למגדל ניתנה האפשרות לבדוק את חישובי המדינה ולהתנגד להם. לבסוף חויבה מגדל לשלם למדינה הוצאות ואגרות בסך 75 אלף שקל, כולל מע"מ, ופסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים. פסק דין זה מבהיר את ההליכים ליישוב סכסוכים הקשורים לייצור מים ואספקתם, ומבטיח גישה מאוזנת המתחשבת באינטרסים של יחידים ורשויות כאחד.