ע"א 7787/12

תקציר

בפסק הדין נדחה הערעור לאחר בחינה מעמיקה של טענות המערערים הן על ידי בית המשפט המחוזי והן על ידי ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי ניתח ודחה את הטענות בדקדקנות מבחינה עובדתית ומשפטית, ובעיקר הסתמך על חוות דעת של מומחים שמונו על ידי בית המשפט, אשר תאמו את אלה של מומחי המשיב. ערכאת הערעור הדגישה את עמדתה שלא להתערב בממצאים עובדתיים אלא אם הם נוגדים את ההיגיון או את השכל הישר, במיוחד כאשר הם מבוססים על חוות דעת מומחים. המערערים תהו האם בדיקת CT מוקדמת יותר הייתה יכולה לשנות את התוצאה הרפואית של המנוח, וטענו כי הייתה רשלנות. עם זאת, הן בית המשפט והן מומחי המשיב הגיעו למסקנה כי מצבו של המנוח היה בלתי הפיך בשל דימום מוחי מסיבי ובלתי ניתן לטיפול, ולכן כל התערבות מוקדמת אינה יעילה. המומחה מטעם המערערים לא הביא טיעון נגדי מהותי בדבר הקשר הסיבתי בין התערבות רפואית מאוחרת לבין מוות, מה שהוביל את בית המשפט להסתמך על חוות הדעת לטובת המשיב. בית המשפט דחה גם את טענותיהם הפרוצדורליות של המערערים, בקובעו כי לא היו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל רשלנות הקשורה סיבתית למוות, והכיר בכך שגם מחדליו הנטענים האחרים של המשיב לא היו משנים את התוצאה הבלתי נמנעת. חרף טענת המערערים לנזק ראייתי מאיחור באבחון, קבע בית המשפט כי המשיב עמד כראוי בכל נטל השכנוע שהוטלו עליו, ובכך חיזק את המסקנה כי אין רשלנות סיבתית. לפיכך, הסכימו השופטים פה אחד לדחות את הערעור, ללא צו להוצאות, כפי שנוסח בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן.