ב"ל 51569-06-19

תקציר

התובע, תושב בית אומר שברשות הפלסטינית, תבע את המוסד לביטוח לאומי לאחר שתביעתו לפיצויי פגיעה נדחתה. התובע נפצע בינואר 2018 באתר עבודה בירושלים. לטענת התובע, הוא היה עובד יומי שהועסק על ידי קובי בית וקיבל הנחיות ממאסל. עם זאת, קובי בית טען כי התובע היה קבלן משנה ולא עובד. בית הדין בחן את טיב היחסים בין התובע לבין קובי בית ומצא כי למרות מספר אינדיקציות המצביעות על כך שהתובע היה קבלן משנה, מרבית הראיות הצביעו על יחסי עובד-מעביד. בית המשפט מצא גם בעיות במהימנות התובע ועדיו בשל סתירות בעדויותיהם וניסיון להסתיר את הקשר המשפחתי ביניהם. עם זאת, בית הדין קיבל את הקביעה כי פגיעתו של התובע אירעה במהלך העבודה ויש לראות בה תאונת עבודה. התובע לא הועסק על ידי גלנור, צד שלישי בתיק, בעת התאונה, וההיתר שגלנור הוציאה לו בוטל זמן קצר לאחר מכן. בית המשפט הורה לקובי בית לפצות את התובע על בסיס שכר יומי של 500 שקל עבור 45 ימי עבודתו, וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.