ערר 113/15

תקציר

ועדת הערר המחוזית חיפה דחתה פה אחד ערר על סירובה של ועדת תכנון מקומית לתת היתר לתחנת דלק על חלקת אדמה מסוימת. ההחלטה התבססה על חששות סביבתיים שהעלה המשרד להגנת הסביבה, שהזהיר כי קרבתו של האתר לנחל עדה מהווה סיכון גבוה לזיהום מי תהום ומפגעים סביבתיים אחרים. ועדת הערר הסכימה עם החלטת הוועדה המקומית ומצאה אותה סבירה ועולה בקנה אחד עם הוראות התכנון ואיכות הסביבה. הם הדגישו כי בעוד שכוונת המחוקק מאחורי תוכנית המתאר הארצית הייתה להגביר את התחרות בשוק הדלק באמצעות התרת תחנות דלק על אדמות תעשייתיות, היא אינה מחייבת אישור של כל הבקשות. במקום זאת, לוועדות שיקול דעת לשקול היבטים סביבתיים ותכנוניים אחרים. במקרה דנן, סיכון הזיהום הפוטנציאלי לנחל הסמוך, העובר שיקום, גבר על האינטרס של המערערת להפעיל תחנת דלק. עוד ציינה הוועדה כי החלטת הוועדה המקומית אינה שלילה גורפת של היתרי תחנות דלק על בסיס קרבה לתחנות קיימות, אלא שיקול דעת שקול המבוסס על הנסיבות הספציפיות. המערערת טענה כי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה בכך שהסתמכה אך ורק על חוות דעת המשרד, אך ועדת הערר אישרה את זכותה של הוועדה המקומית לבקש ולהישמע לייעוץ מקצועי.