רע"א 10288/02

תקציר

המקרה נסוב סביב משיב שרכש דירות מחברה אך לא קיבל חזקה במועד המוסכם. המשיב ביקש לאכוף ערבויות בנקאיות שניתנו על ידי הבנק המבקש. הבנק טען כי פסיקה קודמת במקרה דומה של רוכשי דירות אחרים מאותה חברה מהווה מעשה של בית המשפט, ולכן יש לדחות את התביעה הנוכחית. עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק נגד הבנק וקבע כי זכויותיו של המשיב ייפגעו אם תביעתו תיחסם, שכן הוא לא היה צד לתיק הקודם ולא היה לו קשר אליו. הבנק ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה, ובית המשפט הסכים כי חסימת התביעה תהווה פגיעה בזכויות המשיב. בית המשפט הדגיש את חשיבות האיזון בין מטרות היעילות וזכויות הצדדים במצבים כאלה. יתר על כן, זהות האינטרסים לכאורה בין התיקים לא הספיקה כדי ליצור מעשה בית משפט, מה גם שלא ניתנה למשיב הזדמנות לטעון את טענותיו בתיק הקודם. פסק הדין התייחס גם להקבלות בין מקרה זה לבין סיטואציות של תובענה ייצוגית, וציין כי הדרישות לתביעה ייצוגית לא התקיימו כאן. משכך, דחה בית המשפט העליון את הבקשה, אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה לבנק לכסות את הוצאות המשיב בסך 25,000 ₪.