עת"מ 18317-02-12

תקציר

פסק הדין נסוב סביב ניסיונם של העותרים לעבור לישראל והראיות המנהליות שהתגלו בעקבותיו. העותרים הגישו בקשה לאיחוד משפחות, אך מתשובת חקירת המוסד לביטוח לאומי עולה כי הם עלו לישראל רק בשנת 1997. דו"חות החקירה של המל"ל, שעליהם הסתמך המשיב, היו קצרים וחסרים פרטים ספציפיים, ואילו העותרים סיפקו מסמכים מרשויות ישראליות שונות מהשנים 1998-1994, לרבות מסמכי עירייה ודוחות קופות חולים. בית המשפט הכיר בכך שראיות מינהליות הפכו לפרקטיקה מושרשת בהליכים מינהליים, והמשיב יכול עקרונית להשתמש בהן כדי לדחות את טענת העותרים. עם זאת, דוחות המל"ל שסופקו לא הספיקו כדי להכריע בעניין באופן סופי. לפיכך קבע השופט כי יש להחזיר את התיק לוועדת ההתנגדויות לבחינה מחודשת של העובדות. משמעות הדבר היא כי למשיבים תהיה הזדמנות לשקול מחדש את החלטתם ולספק נימוקים נוספים לפסיקתם, והעותרים יוכלו גם להציג את עניינם במסמכים נוספים שיתמכו בטענתם למרכז חיים בישראל מאז שנת 1994. שני הנימוקים הראשונים שהציג המשיב לדחיית העתירה לא זכו להתייחסות, והותירו מקום להעלותם שוב בהליך עתידי אפשרי.