ע"א 9368/17

תקציר

המשיב טען כי יש לקבל את הערעור על דחיית התביעה בשל חוסר המעש וחוסר שיתוף הפעולה של המערערת. הם הצדיקו את מחיקת התביעה כמידתית לנסיבות. עם זאת, השופט מצא את התנהלותו של המשיב בלתי מספקת, מה שהוביל לדחיית התביעה הראשונה והנוכחית בשל החמצת מועדים והיעדר ראיות תומכות. השופטת הסכימה כי פיטורין על הסף מעניקים למשיב יתרון בלתי הוגן ותחת זאת פסקה לטובת פיטורים על תנאי. זאת, לטענתם, כדי להגן על זכויות המערערים אם תוגש תביעה חדשה, וציינו כי דחייה מוחלטת ללא כל תנאי מהווה תקדים שיכול לתמרץ שימוש לרעה בהליך המשפטי. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים כדי לתמוך ברעיון כי לבית המשפט יש סמכות לדחות תביעות בתנאים מסוימים כדי לאזן בין זכויות שני הצדדים. במקרה זה, התביעה תידחה, אך אם המערערים יגישו תביעה חדשה מאותה עילה, התקדמות התביעה הקודמת לא תבוטל, דבר שיבטיח את ההגנה על זכויות המערערים. ההחלטה אף מורה למשיב לפצות את המערערים בגין הוצאותיהם המשפטיות, אם כי בשיעור מופחת של 5,000 ₪.