פש"ר 62728-12-16

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשת המנהל המיוחד לחייב שני ערבים, ביחד ולחוד, בחובם של שני חייבים. החייבים היו מעורבים בהליך פלילי והיה עליהם לעזוב את הארץ, ולכן חתמו הערבים על כתב התחייבות לשלם את חובם של החייבים אם לא ישובו לישראל. הערבים טענו כי לא הבינו עד הסוף את השלכות חתימתם, כי הוטעו וכי המכתב פגום שכן הוא אינו מייצג את הנסיבות האמיתיות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הערבים לא סיפקו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם וכי חתימתם על הערבות תקפה. השופט שקל את העדויות והטיעונים שהוצגו והגיע למסקנה כי הערבים היו מודעים לחובות החייבים ולמטרת הערבות. יתר על כן, השופטת הדגישה כי בעלי התפקידים המעורבים אינם נושים כהגדרתם בחוק הערבות, ולכן חובות הגילוי אינן חלות במקרה זה. עוד הבהירה השופטת כי הערבות מהווה התחייבות לשיפוי ולא ערבות טיפוסית, ולמרות תמימותם של הערבים, בית המשפט לא יכול היה לפטור אותם מאחריותם המשפטית. למרות שבית המשפט קיבל את בקשת המנהל המיוחד, הוא איפשר לערבים הזדמנות לנהל משא ומתן על פשרה עם הנושים בנוגע לסכום החוב. ההחלטה לטובת המנהל המיוחד תיכנס לתוקף בעוד 90 יום כדי לתת לערבים זמן לבקש הסדר.