תו"ב 13346-10-21

תקציר

הכרעת הדין נסובה סביב קבילות ראיות והצהרות עדים בתיק עבירת תכנון ובנייה. הסנגור עמד על פרשנות מחמירה של סעיף 77 לחוק סדר הדין הפלילי, המחייב את התובע לתת להגנה הזדמנות סבירה לעיין בדברי העדים. התובע, לעומת זאת, טען לפרשנות רחבה יותר של המונח "הצהרת עד". השופט, שהסכים עם התובע, הפנה לפסיקה המפרשת את הסעיף באופן תכליתי ומתמקדת בזכותו של הנאשם להליך הוגן, כדי להבטיח שלא יופתע מראיות לא ידועות. השופט הדגיש כי מטרת החוק היא לאפשר להגנה להיערך כראוי ולהימנע מהליכים פורמליים מיותרים. לפיכך, שלושת השכנים שהתלוננו על השימוש של הנתבע בקרקע יכלו להעיד, בתנאי שההגנה בחנה את הצהרותיהם או ראיותיהם לפני כן. נקבעו תנאים מסוימים לעניין היקף עדויותיהם וקבילות סרטונים, תמונות ורשומות כראיות. העדה איילת גורן יכלה למסור רק תמונות וסרטונים שצילמה, אלא אם התובע מסר להגנה מראש סיכום של עדותה הנוספת. השופט דחה גם את טענת הנאשם בדבר פגיעה בפרטיות, וקבע כי היא אינה רלוונטית בנסיבות העניין. ההחלטה הדגישה את חשיבותה של הכלכלה השיפוטית והלוואי שהצדדים היו יכולים לפתור את הסוגיה בעצמם. ההתנגדות נדחתה, ועדי התביעה הורשו להעיד, בתנאים שיבטיחו את זכותו של הנאשם למשפט הוגן וגישה לראיות.