ת"צ 49-01-21

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב התנהלותה של שופרסל, חברה קמעונאית המציעה קופוני הנחה ללקוחותיה לשימוש במרכולים או בחנות המקוונת שלה. המחלוקת העיקרית היא לגבי תקופת תוקפם של תלושים אלה. הנוהג של שופרסל היה להתייחס לתאריך התפוגה של הקופון כיום המימוש האחרון, מה שהביא פעמים רבות לכך שלקוחות חויבו במחיר המלא עבור המוצרים כאשר מועד האספקה התארך מעבר לתוקף הקופון. זאת משום שהחברה ביססה את מימוש הקופון על מועד האספקה ולא על מועד הרכישה או המועד שבו הוצג ללקוח חשבון הרכישה. המבקש, חבר מועדון הלקוחות של שופרסל, רכש פריטים באינטרנט באמצעות קופוני הנחה במספר הזדמנויות, אך חויב במחיר המלא בעת המשלוח, מה שהוביל אותו להגיש תביעה ייצוגית נגד החברה. בית המשפט קבע כי התנהגותה של שופרסל מטעה ומנוגדת לחוק הגנת הצרכן. הפרסומות והקופונים של החברה יצרו את הרושם שמועד המימוש הוא תאריך הרכישה או התאריך המוצג בחשבון הרכישה, מה שלא היה המקרה. ההגנה של שופרסל הסתמכה על האותיות הקטנות בתנאי השימוש ובתקנות, שקבעו כי מועד האספקה הוא הגורם הקובע את תוקף הקופון. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי מסרים סותרים אלה בתקנון ובהוראות המפורשות על התלושים הטעו את הלקוחות. עוד ציינה השופטת כי מעשיה של שופרסל פגעו כלכלית בלקוחות ואולי אף גרמו לנזק לא ממוני, והחברה נהנתה באופן בלתי הוגן מההנחות שנוכו. כתוצאה מכך, אישר השופט את התביעה הייצוגית, וקבע כי היא מעוררת שאלות מהותיות של משפט ועובדה. הקבוצה המיוצגת על ידי המבקש כוללת לקוחות שופרסל שמימשו קופונים אך חויבו בסכומים גבוהים מהנקוב בתלושים. קבוצה זו כוללת לקוחות שביצעו רכישות מקוונות במהלך שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה. המבקש הוגדר כתובע הראשי, ועורך דינו כבא כוחו. שופרסל חויבה להגיש כתב הגנה בתוך 60 יום ולשלם למבקש את הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין. כמו כן הונחה החברה לפרסם הודעה על הבקשה בשני עיתונים יומיים, כאשר הנוסח יאושר על ידי הצדדים.