ת"א 56000-11-19

תקציר

פסק דין זה עניינו בבקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד נתבע בתביעת לשון הרע. כתבי הטענות של הנתבע נמחקו בשל אי הגשת תצהירים במועד, למרות ארכות רבות שניתנו לבקשתו וביוזמת בית המשפט. פסק הדין ניתן ביום 18.1.2021 בעקבות בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין במעמד צד אחד, אשר נדחתה בגין אי עמידה בדרישות הפרוצדורליות. עם זאת, מאוחר יותר שקל בית המשפט מחדש את הבקשה לגופה כדי לאפשר לנאשם דיון הוגן. הנתבע טען כי לא היה מודע למועדים ולהתחייבויות משום שיחסי עורך דין-לקוח שלו נוהלו באמצעות צד שלישי, וכי מחיקת כתבי הטענות שלו היא צעד מוגזם. הוא גם טען כי יש לו הגנות ראויות לשבח וכי יש לבטל את פסק הדין לטובת הצדק. התובע, לעומת זאת, טען כי הנתבע הפגין זלזול בהליך המשפטי ולא לקח אחריות על עניינו. לאחר ששקל את הטענות, בית המשפט לא מצא פגמים פרוצדורליים בפסק הדין והגיע למסקנה כי טענות הנתבע לאי ידיעת הציבור אינן נתמכות. בית המשפט קבע כי התנהלותו של הנאשם עולה כדי ניצול לרעה של הליכים משפטיים וכי מחיקת כתבי הטענות שלו הייתה מוצדקת. יתר על כן, בית המשפט מצא כי סיכויי הצלחתו של הנאשם היו מזעריים וכי טענותיו, לרבות הגנותיו הראויות לכאורה, חסרות שחר. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הדין, אישר את ההחלטה הקודמת והורה לנתבעת לשאת בהוצאות הבקשה. פסק הדין הדגיש את אחריותו של הנאשם בניהול עניינו ואת מידתיות הסנקציות שהוטלו, והבטיח כי זכותו לשימוע הוגן לא תיפגע.