בש"פ 9997/06

תקציר

המערער, שהואשם בשוד בנסיבות מחמירות, שוד ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על תלונות שהגישו שלושה אנשים המוכרים למערער, אשר זיהו אותו כמבצע הפיגוע. המערער טען כי שגה בית המשפט בכך שקיבל את התלונות כראיה לכאורה והדגיש את היעדר הליך זיהוי מסדר זיהוי. זאת ועוד, טען כי לא נשקפת ממנו סכנה וכי עברו הפלילי אינו חמור, בעוד המשיב הדגיש את אופיין האלים של העבירות ואת חוסר חששו של המערער מפני החוק. הערעור ביקש לערער על צו המעצר ולהציע חלופה, כגון מעצר בית בפיקוח שייח' השבט, אביו ואשתו. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם הערכתו של בית המשפט המחוזי בדבר המסוכנות הנשקפת מהמערער וההשפעה הפוטנציאלית של בעיית האלכוהול שלו על החלופה המוצעת. בית המשפט הדגיש גם את חזקת המסוכנות במקרים כאלה ואת חומרת העבירות שבוצעו בתוך תקופה קצרה, תוך שימוש בכוח פיזי ובנשק. משלא הופרכה חזקה זו ובהתחשב בהיכרותה של המערערת עם המתלוננים, נדחה הערר וצו המעצר עד תום ההליכים המשפטיים אושר.