ע"א 473/93

תקציר

במקרה של אמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים, פסק בית המשפט העליון בערעור הקשור לסכסוך משמורת בין הורים ישראלים שהשתקעו בלוס אנג'לס, קליפורניה. האם לקחה את בנם לישראל ללא הסכמת האב, מה שהוביל להליכים משפטיים. האב ביקש להחזיר את הילד לארה"ב על פי אמנת האג. בית המשפט המחוזי הורה תחילה על החזרת הילד, אך על החלטה זו הוגש ערעור. בית המשפט העליון התמקד בשאלה האם האב הסכים או השלים עם הוצאת הילד לישראל. פסק הדין בחן את עקרונות אמנת האג והדגיש את חשיבות הפעולה המיידית להחזרת ילד למקום מגוריו הרגיל כדי למנוע שינויים חד צדדיים בהסדרי המשמורת. בית המשפט בחן האם מעשיו של האב מעידים על הסכמה שבשתיקה, בהתחשב בהשתתפותו בהליכים משפטיים בישראל ובשיהוי של עשרה חודשים במימוש האמנה. טענת האב כי לא היה מודע לאמנה נדחתה, תוך הדגשת הנטל על ההורים לפנות לייעוץ משפטי בהקדם. בית המשפט הגיע למסקנה כי האב השלים עם המצב החדש שנוצר בעקבות מעבר הילד לישראל. כמו כן, פסק הדין שקל את טובת הילד, וציין את השתלבותו של הילד בסביבה הישראלית ואת הנזק הפוטנציאלי מחזרתו לארה"ב. תוך הדגשת הצורך לטפל בחטיפות ילדים שלא כדין, בית המשפט שם בסופו של דבר בראש סדר העדיפויות את טובת הילד, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי והורה על המשך הליכי המשמורת והמזונות בישראל.