מ"ת 1992-12-11

תקציר

בפני המשיב הוגשו שני אישומים של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות של שליח פיצה וניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, שאירעו בשתי הזדמנויות שונות. ראיות התביעה כללו ראיות DNA, רישומי טלפון והתנהגות המשיב במהלך חקירה. באשר לאישום הראשון קבע השופט כי הראיות חזקות, תוך שהוא מצטט שיחות טלפון שביצע המשיב לפיצרייה לפני ואחרי השוד, וכן ראיות DNA הקושרות אותו לזירת הפשע. השופט דחה את טענות ההגנה שערערו על ציר הזמן ועל מהימנות ראיות ה-DNA. לגבי האישום השני, השופט סבר כי הראיות חלשות משמעותית, שכן הוא הסתמך במידה רבה על כרטיס סים שנמצא ברשות המשיב ואשר שימש לכאורה לביצוע העבירה. הדמיון בין שני המקרים, אף שהיה ראוי לציון, לא היה חד משמעי. השופט הגיע למסקנה כי די בראיות לאישום הראשון לצורך מעצר ומעצר, אך האישום השני, העומד בפני עצמו, לא היה מצדיק זאת. עם זאת, יחדיו הם חיזקו את עילת המעצר. השופט הורה על תסקיר משלים של שירות המבחן לבחינת האפשרות לחלופת מעצר, תוך הכרה בכך שמעצרו הראשון של המשיב והעבירות הנוכחיות שאירעו קודם לכן עשויים להצדיק תוצאה שונה. ההחלטה נקבעה לינואר 2012.