תאד"מ 48547-02-22

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח כי הבורר פעל בזדון, במרמה או ממניע פסול. מעשיהם של התובעים עצמם, כגון אי התייצבות לדיונים וסירוב למסור פרטי התקשרות, פגעו בניהול היעיל של הבוררות והיו בניגוד להסכמתם עם הבורר. התובעים גם לא שילמו את שכר טרחת הבורר בעצמם ולכן אין להם מעמד לבקש את החזרם. יתר על כן, מאחר שבא כוח התובע התפטר מהתיק בטרם התרחשו התביעות עליהן התלונן, רק לתובע – שלא היה צד לבוררות – עומדת עילת תביעה, המתייחסת רק לסעיף 30 לחוק הבוררות. השופט מצא את עדותו של הבורר אמינה ומשכנעת, המעידה כי עשה כל שביכולתו כדי לנהל את הבוררות ביעילות וללא משוא פנים. בסיכומו של דבר, התובעים לא עמדו ברף ההוכחה הגבוה הנדרש לתביעתם, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את התביעה ולהורות לתובעים לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הנתבע.