תא"מ 46644-05-19

תקציר

התובע, בעל דירה, תבע את הנתבע, השוכר הקודם שלהם, על נזקים שנגרמו לנכס המושכר. התובע דרש פיצוי בגין תיקונים, עלויות פינוי והפסד שכר דירה. הנתבע טען כי הנזקים לא היו מכוונים וכי קיים סעיף ויתור בחוזה. בית המשפט קיבל חלקית את טענת התובע. בית המשפט קבע כי סעיף הוויתור תקף אך אינו מחייב את הנתבע לבצע תיקונים, אלא רק לוותר על זכותו לדרוש אותם. בית המשפט קבע כי הנתבע גרם במתכוון לנזקים ועליו לשלם עבור תיקונם בסך 6,880 ₪. הנתבע לא נמצא אחראי לנזקים אחרים, שכן הם לא הוכחו כמכוונים או מעבר לבלאי סביר. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם 4,000 ₪ עבור הוצאות פינוי, המייצגים את פינוי הפסולת והחפצים שנותרו בדירה. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע 4,350 ₪ בגין אובדן דמי שכירות עקב מצב הנכס בעת הפינוי, 4,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-3,000 ₪ בגין הוצאות משפט. תביעת התובעת לתוספת דמי שכירות נדחתה מחוסר הוכחה. גם תביעתו של הנתבע לזיכוי בסך 1,500 ₪ נדחתה, שכן הוא לא ביסס די הצורך את החוב. כתוצאה מכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 18,230 ₪ בתוך 45 יום, בתוספת ריבית סטטוטורית אם לא תשולם במלואה.