עת"מ 12964-10-16

תקציר

פסק הדין דן במכלול ההתערבות השיפוטית ובתפקידם של בתי המשפט המנהליים בביקורת על פעולות מינהליות. על בית המשפט להתערב במשורה בהחלטות רשויות התכנון, להגביל את ביקורתו לתהליך קבלת ההחלטות ולהימנע מהתערבות בשיקולים מקצועיים. כמו כן מתוארת המסגרת המשפטית למחלוקות קנייניות הנוגעות לאישור תכניות, לרבות זכאותם של בעלי עניין להגיש תכניות. במקרה דנן, בחן בית המשפט תכנית שהגיש המשיב 3, בדבר מקרקעין רשומים אך לא מוסדרים (מגרש 33). העותרים טענו כי לא ניתן לממש את התכנית בשל סכסוכים קנייניים, אך הוועדה המחוזית החליטה לאשר אותה, בכפוף לתנאים, והבהירה כי יש לדון בתביעות קנייניות בבתי המשפט המוסמכים. בעוד החלטת הוועדה הייתה סבירה, פסק הדין מצא שני פגמים פרוצדורליים המצדיקים את ביטול אישור התוכנית. ראשית, עיריית ירושלים, שהייתה אמורה להיכלל כמגישה התוכנית, הושמטה. שנית, לא נמסרה הודעה אישית לבעלי הזכויות במגרש 26, שחלקו היה מיועד להפקעה. ליקויים אלה, אף שלא חייבו את ביטול התוכנית, הצדיקו את ביטולה ואת חזרתה לשלב ההתנגדויות, ואפשרו את תיקונם. פסק הדין מורה על ביטול תוקפה של התכנית ומחזיר את הדיון לשלב ההתנגדויות, תוך שהוא מתיר את הוספת העירייה והודעה אישית לבעלי הזכויות במגרש 26. העותרים יכולים להתנגד מחדש גם בנימוק של סיכויי יישום נמוכים. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות, והצדדים אמורים לקבל העתקים מפסק הדין.