ת"א 80893-01-19

תקציר

הקבלן תבע את המזמין על יתרת התמורה המגיעה לו על פי הסכם בניה, וכן תשלום נוסף בגין שינויים ותוספות שנעשו לבקשת המזמין, ואשר לא נכללו בתכניות ובכתב הכמויות. הקבלן תבע גם פיצוי בגין נזק לא ממוני. המזמין הגיש תביעה שכנגד נגד הקבלן בגין אי השלמת הבנייה במועד, ליקויי בנייה והפרת חוזה יסודית. בית המשפט קבע כי גרסת הקבלן לגבי העבודות הנוספות והשינויים עקבית ונתמכת בחוות דעת המומחה של בית המשפט ובעדותו של המזמין עצמו. בית המשפט לא מצא סיבה לייחס אמינות לעדותו של המפכ"ל, וגרסתו לא התקבלה. בית המשפט הורה למזמין לשלם לקבלן שכר עבור העבודה הנוספת שבוצעה ולא שולמה, בסכום שקבע מומחה בית המשפט, 161,689 ₪. עוד קבע בית המשפט כי הקבלן זכאי למלוא השכר החוזי, בניכוי עלות השלמת ותיקון ליקויי הבנייה, המסתכמת ב-139,382 שקל. בית המשפט מצא כי טענת הקבלן בדבר החוב על פי ההסכם מהווה חלק מעילות התביעה, והקבלן עתר לקבלת סעד זה. בית המשפט העדיף את גרסת הקבלן על פני גרסת הלקוח בדבר סיבת הפסקת העבודה, ופסק לקבלן את יתרת התמורה החוזית שלא שולמה, בסך 343,501 שקל. באשר לתביעה שכנגד, קבע בית המשפט כי גרסת הקבלן לפיה בוצעו עבודות ושינויים נוספים, וכי הם מזכים את הקבלן בתשלום נוסף, היא אמינה. עוד מצא בית המשפט כי גרסת הקבלן לפיה העבודה הופסקה בשל אי תשלום עבור העבודה הנוספת, משכנעת. לפיכך, הקבלן לא היה אחראי לאיחור במסירה, שנבע מהעבודה הנוספת שנעשתה לבקשת המזמין. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה שכנגד לפיצוי מוסכם בגין איחור במסירה והפרת חוזה יסודית. עם זאת, בית המשפט קיבל את התביעה שכנגד בגין ליקויי בנייה בחלקה, אך מסיבה אחרת. מאחר שהלקוח בחר לתבוע ישירות בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהליקויים, הפיצוי המוסכם היווה פיצוי כפול, ולכן הבקשה לפיצוי מוסכם בגין הפרה זו נדחתה. בית המשפט דחה גם את התביעה לפיצוי נזק לא ממוני, שכן התנהלות הלקוח תרמה באופן משמעותי לעוגמת הנפש הנטענת, ולא הוכחה לליקויים שאין להקל בהם ראש. בסיכומו של דבר, התביעה העיקרית התקבלה במלואה, והקבלן זכה ב-350,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. התביעה שכנגד התקבלה בחלקה, והנתבע שכנגד חויב לשלם לתובע שכנגד סך של 139,382 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.