דב"ע מד/7 - 3

תקציר

התיק סובב סביב עובד עיריית תל אביב שהועבר מתפקידו בשנת 1974 לתפקיד אחר על תנאי. העובד המשיך לעבוד בתפקיד החדש מעבר לתקופת המבחן, אך בסופו של דבר "הוחזר" לתפקידו הקודם בשנת 1976. העובד טען כי העברתו חזרה הייתה בלתי חוקית והפרה את תנאי החוזה, וטען להפסדי השתכרות ונזקים. בית הדין האזורי דחה את תביעת העובד והוביל לערעור. השאלה המרכזית היא האם חזרתו של העובד לתפקידו המקורי היוותה הפרת חוזה. פסק הדין קובע כי מעמדו של העובד לא השתנה לאחר תקופת המבחן, שכן לא התקיימו התנאים החוזיים הנדרשים למינוי קבוע. כתוצאה מכך, חזרתו לתפקיד הקודם לא הייתה העברה ולכן לא התרחשה הפרת חוזה. בנוסף, השופט מציין את הספציפיות של חוזי עבודה, ומציע כי לא כל הפרה תגרור בהכרח פיצוי - הסעד המתאים לרוב ההפרות יהיה בעין. פסק הדין מדגיש כי סמכות המעסיק להעביר עובדים מותנית ויש להפעילה בצדק. כמו כן, השופטת דנה בקושי של בית הדין האזורי לזהות את עילת התביעה של העובד, ומציעה כי יחסי עבודה קיבוציים מספקים סעד לסכסוכים בין מעביד לעובד. הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.