ערר 1024/24

תקציר

ועדת הערר לתכנון ובנייה בירושלים נדרשה להכריע בערר על היתר לבניית בריכת שחייה ופרגולה בבית משותף. המערערת, שכנתה של המשיבה, טענה כי הבנייה גרמה למטרד, מפגעים בטיחותיים וזיהום ראייה, ואילו המשיב טען כי הבריכה הייתה מסיבות רפואיות ולשימוש עצמי. לאחר בחינת המקרה, מצאה הוועדה צדק בחלק מטענותיו של המערער. הם קבעו כי יש לפרק את קטע הפרגולה הסמוך למרפסת המערערת שכן הוא נבנה ללא היתר וגרם לפגיעה חזותית יתרה. עם זאת, הם אישרו את ההיתר לבריכת השחייה, ומצאו כי היא אינה מהווה מטרד משמעותי או סיכון בריאותי והיא ממוקמת הרחק מדירתו של המערער. הוועדה הדגישה את חשיבות יחסי השכנות בבתים משותפים ואת הצורך לאזן בין זכויות בעלי הנכסים. הם התייחסו גם להוראות חוק המגבילות את זכויות הבעלים בבתים משותפים. הוועדה הגיעה למסקנה כי החלטת הוועדה המקומית לאשר את ההקלות לבריכה סבירה ואין לשנותה, אך על ההיתר לכלול תנאי המגביל את השימוש בבריכה ובפרגולה לשימוש פרטי ואישי בלבד.