תפ"ח 1116/07

תקציר

הנאשם, רב וראש ישיבה בבני ברק, הואשם בביצוע מעשים מגונים בתלמיד קטין בישיבתו. האירועים התרחשו לכאורה בין השנים 2002-2004, במהלכם נהג הנאשם לחבק ולנשק את המתלוננת, ולשפשף את איבר מינו על גופה של המתלוננת. עניינה של התביעה הסתמך בעיקר על עדותו של המתלונן, שכן לא היו ראיות חיצוניות התומכות בטענותיו. עם זאת, עדותה של המתלוננת לא אומתה על ידי עדים אחרים, דבר המטיל ספק במהימנותה, מה גם שהיא הייתה מאוששת במשך חמש שנים. הנאשם הכחיש את המיוחס לו, והודה רק שנישק את המתלוננת על הלחי פעמיים, ולא לשם סיפוק מיני. עוד טענה ההגנה כי עדותה של המתלוננת הונעה מניסיון סחיטה נגד הנאשם, שלא הוכח. השופטת נורית אחיטוב, יחד עם השופטים מרים דיסקין ורענן בן-יוסף, הגיעה למסקנה כי יש לתת את טובת הספק הסביר לנאשם, ולכן זיכתה אותו מכל האישומים מחוסר ראיות מספיקות.