עת"מ 17800-12-09

תקציר

אזרחית פיליפינית נכנסה לישראל כמטפלת בשנת 2000 ונישאה לאזרח ישראלי, מר סאמי אבו קאוד, בשנת 2002. האישה, שלה שני ילדים עם מר אבו קאעוד, עתרה לבית המשפט להסדיר את מעמדה ולהעניק לה אזרחות ישראלית, בטענה כי בעלה מתעכב ומסרב לסייע בתהליך בשל רצונו לשלוט בה. הרשויות הישראליות האריכו את אשרת השהייה שלה מספר פעמים, אך חשדו בכנות הקשר בין בני הזוג, משום שהבעל נמנע לעתים קרובות מלהופיע עמה במהלך הבקשות. בית המשפט מצא כי החלטת הרשויות הישראליות להאריך את האשרה הזמנית של העותרת בשנה נוספת הייתה סבירה, שכן היו ספקות לגבי כנות הקשר, במיוחד לאור חוסר רצונו לכאורה של הבעל לשתף פעולה בתהליך האזרחות. טענת העותרת כי מנטליותו של בעלה אינה צריכה להפריע להתאזרחות נדחתה, שכן בית המשפט הכיר בתפקידן של הרשויות הישראליות בבחינת אמיתות הנישואין. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי העותרת יכולה להגיש בקשה למעמד על בסיס אזרחותם הישראלית של ילדיה, דבר המקנה לה עצמאות מסוימת מבעלה. בסופו של דבר, העתירה לקבלת אזרחות ישראלית נדחתה, ובית המשפט בחר שלא להתערב בשיקול הדעת של הרשויות הישראליות בעניין זה.