ב"ל 43565-09-18

תקציר

בית המשפט מינה מומחה רפואי שיעריך את הקשר בין עבודתו של תובע בתחנת כוח לבין אבחנתו לאחר מכן כחולה בסרטן שלפוחית השתן. תפקידו של המומחה היה לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין חשיפת התובע לחומרים מסוכנים לבין מחלתו. המומחה מצא כי בעוד שהחומרים הספציפיים אליהם נחשף התובע אינם ידועים כמסרטנים בסרטן שלפוחית השתן, הרי שפליטות הסולר, שגם התובע נחשף אליהן, היו קשורות בסיכון מוגבר לסרטן שלפוחית השתן. המומחה קבע כי קיימת הסתברות של למעלה מ-50% כי עבודתו של התובע תרמה למחלתו. בקשת הנתבעים כי המומחה יבהיר את עמדתם בנושאים מסוימים נדחתה, שכן השאלות היו ברובן עובדתיות ולא בגדר סמכותו של המומחה. בית המשפט קיבל את ממצאי המומחה, והגיע למסקנה כי לעבודתו של התובע הייתה השפעה משמעותית על אבחנת סרטן שלפוחית השתן שלו, ובכך תמך בטענת התובע. ההחלטה התקבלה בהעדר שני הצדדים, והוצאותיהם יישקלו במועד מאוחר יותר.