ה"פ 4019/04

תקציר

המבקש, המצוי בנישואין כידועים בציבור עם המשיבה 1, הגיש בקשה למתן פסק דין הצהרתי להכרה כבעלים הבלעדי של הזכויות בדירה באילת שנרכשה על-ידי המשיב 1. הדירה נרשמה על שם המשיב 1 אך המבקש טען כי היא צריכה להיות על שמו בשל הסכם גירושין. למשיבים 2, 3 ו-4 היה עיקול זמני על הדירה כתוצאה מתביעה כספית נגד המשיבה 1. המשיבים טענו כי הסכם הגירושין נועד למראית עין בלבד ויש לבטלו שכן הוא נוגד את תקנת הציבור, שמטרתו להבריח נכסים מהמשיבה 1 כדי להימנע מתשלום לנושים. בית המשפט מצא כי עדותה של המבקשת הייתה רצופה סתירות ואי דיוקים, וכי הסכם הגירושין היה חוזה לכאורה להוצאת הדירה מהליכי פשיטת הרגל של המבקשת ולהגנה עליה מפני טענות המשיבים. מאחר שהחוזה נוגד את תקנת הציבור, הכריז עליו בית המשפט כבטל. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי ניתן להפריד את ההוראה בדבר העברת הזכויות מההסכם, וקבע כי הבעלות בנכס נותרה בידי המשיבה 1. תביעתו של המבקש נדחתה, והוא חויב בהוצאות המשיבים.