עב"ל 44405-10-15

תקציר

בפסק דין מקיף זה התייחס בית הדין הארצי לעבודה לסוגיה המורכבת האם יש לראות בתשר (טיפים) שמקבלים מלצרים בענף המסעדנות כחלק משכרם של מלצרים. תיק זה כלל שני ערעורים נפרדים: נשיקה ובודה. במקרה של קיס, בית המשפט דחה ערעור של מר קיס, מלצר לשעבר, שביקש דמי אבטלה שחושבו כולל הכנסות התשר שלו. בית המשפט לא מצא הצדקה לבטל את הממצאים לפיהם קיס לא הוכיחה הכנסה נוספת מעבר למה שתועד. המקרה של בודה עסק בבודה, מלצר ששכרו התבסס בעיקר על תשר. כאן תיקן בית המשפט פסקי דין קודמים, וקבע כי אכן יש להתייחס לתשר, בין אם נרשם ובין אם עבר דרך קופות רושמות, כשכר. החלטה זו מתחה ביקורת וביטלה פסקי דין קודמים כמו "מבחן וולונטרי" ו"מבחן רישום ספרים" מפסיקה קודמת, שהבחינו בין סוגי תשר המשפיעים על מס, הטבות ושיקולי שכר. בית הדין הרחיב זאת בקובעו כי תשר הוא הכנסה עסקית ויש להתייחס אליו כאל שכר המגיע מהמעסיק. היא הדגישה את חובתם של מעסיקים לוודא שסכומי התשר נרשמים ולנכות עבורם מס במקור וביטוח לאומי, תוך קידום שקיפות ויישור קו עם החוק. בית המשפט הדגיש כי הסיווג זקוק לאחידות שכן הוא משפיע על תחומים משפטיים רבים, כגון דיני עבודה וחובות מס, שלא היו עקביים קודם לכן. בעוד פסק הדין קרא לפעולה חקיקתית כדי לטפל באופן מקיף בתשר, בית המשפט גם הכיר בקשיים המעשיים ובמעברים שעסקים עלולים לעבור בעקבות השינוי. מתוך הבנה של ההשפעה החברתית והכלכלית, בית המשפט הורה שהשינויים ייכנסו לתוקף בשנת 2019, תוך מתן זמן להתאמות, תוך יישום מיידי של פסקי הדין החדשים לפתרון פרשות בודה ונשיקה. סיווג מחדש זה נועד להבטיח יחס הוגן לעובדים בענף המסעדנות, לאחד את הטיפול בתשר בין שכר והטבות, ולתת מענה לביקורות קודמות על חוסר השוויון של המערכת.