ה"ד 37632-12-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על המידע שסופק בפסק הדין: **ניתוח משפטי: בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט** **הקדמה:** פסק דין זה דן בבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון במסגרת סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), להעברת מקום הדיון בהליך משפחתי המתנהל בבית משפט לענייני משפחה. עיקר טענות המבקש נסוב סביב טענותיו להתנהלות שיפוטית פסולה, לכאורה, מצד שלושה מותבים שונים שדנו בעניינו, לטענתו, ובגין כך, דרישה להעברת הדיון ממחוז שיפוטו הנוכחי מטעמי מראית פני הצדק. **טענות המבקש:** המבקש טען כי קיימים "פגמים חמורים היורדים לשורש ההליך" המצדיקים העברת מקום הדיון. טענותיו המרכזיות היו: 1. **דפוס התנהלות אחיד של אי-אכיפת פסקי דין, אפליה מגדרית ואכיפה בררנית של חיובי מזונות:** המבקש טען כי לאורך שנים, שני מותבים שדנו בעניינו באותו מחוז, גיבשו דפוס התנהלות זה, אשר גרם לטענתו לעיוות דין חמור, נזק הורי בלתי הפיך ועינוי דין מתמשך. 2. **פסילת שופטים קודמים:** המבקש ציין כי שני המותבים שדנו בעבר בהליך פסלו את עצמם, וכי המותב הנוכחי החל לדון בהליך. 3. **התערבות, מתן החלטות אופרטיביות וחריגות מסמכות על ידי המותב הנוכחי:** המבקש טען כי המותב הנוכחי ממשיך "לפעול בדפוס של התערבות, מתן החלטות אופרטיביות וחריגות מסמכות בפרק זמן קצר", על אף שהבקשה להעברת מקום הדיון עודנה תלויה ועומדת. 4. **בקשה חלופית למנגנון גישור:** המבקש ביקש, כחלופה, קביעת מנגנון גישור. 5. **בקשה לעיכוב הליכים ומתן הוראות:** המבקש ביקש גם לעכב הליכים שונים ולתת הוראות למותב הדן בעניינו. **טענות המשיבה:** המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי: 1. **התנהלות מאיימת של המבקש כלפי גורמים שיפוטיים:** לטענת המשיבה, התנהלות המבקש כלפי הגורמים השיפוטיים היא זו שהביאה לפסילתם העצמית, והיא דורשת מענה מצד מערכת המשפט. 2. **טענות כוללניות וחסרות בסיס:** המשיבה ראתה בבקשת המבקש טענות כוללניות וחסרות בסיס משפטי ועובדתי. 3. **דפוס פעולה של הפעלת לחץ:** המשיבה טענה כי הבקשה היא חלק מדפוס פעולה של המבקש הכולל הכפשות שיטתיות, בקשות חוזרות לפסילת שופטים והפעלת לחץ על בית המשפט. 4. **טרחה ועוגמת נפש עקב העברת הדיון:** העברת מקום הדיון למחוז אחר תגרום למשיבה ולילדיה טרחה נוספת, פיזית ונפשית, ותפגע בנגישותה לבית המשפט. **ההכרעה המשפטית והעקרונות המשפטיים:** בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית) דחה את הבקשה. עיקר הניתוח המשפטי מתבסס על העקרונות הבאים: 1. **הבחנה בין בקשה להעברת מקום דיון לטענות לפסלות שופט:** * בית המשפט קבע כי טענות המבקש על אופן ניהול ההליך, לרבות התערבות, מתן החלטות חריגות מסמכות, דפוס התנהלות שיפוטית, אי-אכיפת פסקי דין, אפליה מגדרית ואכיפה בררנית – הן למעשה **טענות לפסלות שופט**. * **הלכה פסוקה:** מקומן של טענות לקיומה של עילת פסלות פרטנית הוא **בהליכי פסלות הקבועים בדין**, ולא בבקשה להעברת מקום הדיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. הכלל הוא שטענות אלו אינן מקימות עילת פסלות כלפי כלל השופטים במחוז שיפוט מסוים, ואין בהן כדי להצדיק העברת הליך למחוז אחר מטעמי מראית פני הצדק. 2. **הקשר בין טענות למותבים קודמים ולעניינינו:** * בית המשפט קבע כי טענות המבקש באשר להתנהלות המותב הנוכחי, ובמיוחד באשר למותבים שדנו בעניינו בעבר, אין מקומן להתברר במסגרת הבקשה להעברת מקום הדיון. 3. **התייחסות לבקשות חלופיות:** * בית המשפט קבע כי בקשתו החלופית של המבקש לקביעת מנגנון גישור, כמו גם בקשותיו לעיכוב הליכים ומתן הוראות למותב, **אינן מקומן בבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט**. אלו נושאים שיש לדון בהם במסגרת ההליך העיקרי או באמצעות פנייה מתאימה אחרת. 4. **אי-תקינות הפנייה לאסמכתאות משפטיות:** * בית המשפט העליון העלה ספק ממשי באשר למקורן של "אסמכתאות" (סעיפי חוק ופסק דין) שאליהן הפנה המבקש, כאשר נטען כי אלו אינם קיימים או אינם כוללים את התוכן שצוטט. * **חובה משפטית:** הודגשה החובה המוטלת על בעלי דין (מיוצגים ושאינם מיוצגים) לוודא כי האסמכתאות שאליהן הם מפנים אכן קיימות ותומכות בטענותיהם. מחדלים מסוג זה עשויים להקים, בין היתר, עילה לפסיקת הוצאות. 5. **היבטים אתיים והתנהלות שיפוטית:** * בית המשפט עמד על העובדה כי שני המותבים הקודמים פסלו את עצמם, בין היתר, בשל "חשש אמיתי ומבוסס למוגנות המותב ונוכח האיומים הישירים והעקיפים שמופנים כלפיו" וכן בשל "השתלחות פרועה בבית המשפט". * **התנהלות בלתי ראויה:** בית המשפט הדגיש כי **אין להלום פעולות שנועדו להלך אימים על המותב הדן בהליך מסוים, או להביא להחלפתו, משעה שהחלטותיו אינן משביעות את רצונו של בעל דין**. שימוש שכזה בהליכי משפט אינו ראוי, יוצר הליכי סרק, גוזל ממשאבי המערכת ועלול לגרום להכפשת שווא של המערכת השיפוטית. **החידוש המשפטי/הדגשים:** * **הבחנה חדה בין עילות העברת דיון לעילות פסלות שופט:** פסק הדין מחזק את ההבחנה העקרונית בין עילות ענייניות להעברת דיון (כמו, למשל, חוסר סמכות עניינית או מקומית, או במקרים חריגים ביותר של פגיעה חמורה במראית פני הצדק באופן רוחבי) לבין טענות המתייחסות ישירות להתנהלותו של שופט ספציפי. האחרונות, כאמור, מקומן בהליך פסלות. * **הגנה על המערכת השיפוטית מפני שימוש לרעה:** בית המשפט מדגיש את הצורך למנוע ניצול לרעה של הליכי משפט, ובפרט שימוש באסטרטגיות של איומים, הכפשות ובקשות פסילה חוזרות ונשנות, במטרה להשפיע על תוצאות ההליך או להחליף שופטים. הדבר נתפס כפגיעה במשאבי המערכת ובאמון הציבור. * **החשיבות של אמינות אסמכתאות משפטיות:** בית המשפט מחדד את האחריות המוטלת על בעלי דין לעשות שימוש נאמן ומדויק באסמכתאות משפטיות, ומציין כי מחדלים בתחום זה עלולים להוביל לחיוב בהוצאות. **החלטה:** לאור האמור, הבקשה להעברת מקום הדיון נדחתה. ההליך יוסיף להתברר בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. המבקש חויב בהוצאות בסך 2,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.