ע"ע 18319-06-14

תקציר

המשיבה הגישה בקשה למחיקת הודעת הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו מיום 23.4.2014, בנימוק שהוגשה שלא במועד וללא הארכה. מנגד, טען המבקש, כי הערעור הוגש באיחור משום שפסק הדין ניתן למשיב ביום 4.5.2014, כלומר יש לספור את המועד האחרון להגשה ממועד זה. המשיבה טענה כי קיבלה את פסק הדין מבית המשפט ביום 12.5.2014. עם זאת, השופטת מצאה כי פסק הדין ניתן כדין למשיב, לכל המאוחר, ביום 4.5.2014, שכן המבקש שלח אותו למשיב באמצעות פקס ודואר רשום. טענת המשיב כי פסק הדין לא צורף לפקס לא הייתה משכנעת, מה גם שלא תמכו את טענתם בתצהיר. מאחר שהערעור הוגש ב-10 ביוני 2014, שבעה ימים לאחר המועד המאוחר ביותר האפשרי, קבע השופט כי הוא הוגש שלא בזמן. השופט בחן גם האם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד, אך מצא כי המשיב לא סיפק כאלה, ולכן אין סיבה לחרוג מהמועד האחרון של 30 יום להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. זאת ועוד, השופט ציין כי סיכויי ההצלחה של המשיב בערעור היו מזעריים. לפיכך, נעתר השופט לבקשת המבקש ודחה את הערעור. כן חויב המשיב לשלם למבקש 1,500 ₪ שכר טרחת עורך דין.